לקראת הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר, אזרחי ישראל מוצפים בשיחות טלפון, בהודעות ובמסרונים ממפלגות המבקשות את תמיכתם. אבל מה קורה למידע האישי שנאסף עליהם, מי יכול לגשת אליו והאם מפלגות מסוגלות לעקוב אחר הגעתם לקלפיות? מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המתפרסם לראשונה ב"היום", חושף ליקויים וסיכונים לפרטיות הבוחרים בשלושה יישומונים המשמשים מפלגות לקראת הבחירות.
המחקר בחן את היישומונים של הליכוד, מפלגת "ישר!" בראשות גדי איזנקוט ועוצמה יהודית. מממצאיו עולים חששות להפרה לכאורה של חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת המידע, בין היתר בשל ליקויים בהגנה על מידע אישי ופוליטי, גישה למידע שמקורו ככל הנראה בפנקס הבוחרים, היעדר מנגנונים מספקים להבטחת הסכמה ואפשרויות לתיעוד השתתפות בהצבעה.
הממצא הבולט ביותר נוגע ליישומון "ניצחון 26" של הליכוד, שבו זוהתה תשתית טכנולוגית להצגת סטטוס ההצבעה של בוחרים. יכולת זו מעוררת חשש שהמערכת תשמש ביום הבחירות לתיעוד הגעתם לקלפיות, בניגוד למגבלות שנקבעו על איסוף מידע כזה. עם זאת, המחקר אינו קובע כי תיעוד כזה כבר התבצע בפועל.
"ניצחון 26": מידע אישי וסטטוס הצבעה
ביישומון "ניצחון 26" של הליכוד נמצאו ליקויים במנגנוני אימות הזהות והרשאות הגישה. לפי המחקר, ניתן להשתמש במערכת ללא אימות מספק, וגם משתמשים בעלי הרשאות מוגבלות יכולים לחפש מידע על בוחרים רבים, שמקורו ככל הנראה בפנקס הבוחרים. המידע הנגיש כולל שמות, מספרי תעודות זהות, מספרי טלפון וכתובות מגורים.
היישומון מאפשר למשתמשים להזין מידע על בוחרים אחרים, לרבות עמדותיהם הפוליטיות. אמנם נדרשת הצהרה של המשתמש כי קיבל את הסכמת האדם שעליו הוא מזין מידע, אך לא נמצא מנגנון המבטיח שהסכמה כזאת אכן התקבלה. כך עלול מידע פוליטי רגיש להיכנס למאגר גם ללא ידיעתו של האדם שאליו הוא מתייחס.
ממצא נוסף נוגע לאפשרות לתעד את השתתפות הבוחרים בהצבעה. ביישומון נמצאה תשתית טכנולוגית להצגת סטטוס הצבעה, ויש לברר כיצד תופעל ביום הבחירות. לפי החוקרים, קלות האיתור של בוחרים ועדכון הסטטוס שלהם, באמצעות חיפוש לפי שם ושם משפחה והצלבה עם עיר או רחוב מגורים, מעוררת חשש שנציגי המפלגה ישתמשו ביישומון ביום הבחירות כדי להזין מידע על הגעתם של בוחרים לקלפיות.
החשש נוגע גם לאפשרות לעקוף את המגבלות המשפטיות על איסוף מידע בזמן אמת. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית אסר על ניטור השתתפות בוחרים בהצבעה, ובמחקר מודגשת גם פסיקת בג"ץ בעניין העברת מידע מהקלפיות בזמן אמת. החוקרים מזהירים מפני שימוש באמצעים טכנולוגיים או בפעילים מחוץ לחדר הקלפי כדי להשיג תוצאה דומה.
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע ועמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, שהובילה את המחקר, מזהירה: "בית המשפט העליון קבע שאסור להעביר בזמן אמת מידע מהקלפיות על מי הגיע להצביע. מהבדיקה שלנו עולה שלפחות חלק מהיישומונים כוללים יכולות שעשויות לאפשר איסוף כזה בדרכים אחרות".
לדבריה, "אסור לעקוף את החלטת בית המשפט באמצעות טכנולוגיה או פעילים מחוץ לחדר הקלפי. ועדת הבחירות המרכזית חייבת להבהיר את גבולות האיסור ולמנוע עקיפה עוד לפני יום הבחירות".
גם ב"ישר!" נמצאו סימני שאלה
היישומון Victory, המשמש את מפלגת "ישר!" של גדי איזנקוט, מציג תמונה שונה, אך גם בו זיהו החוקרים סוגיות הדורשות בירור. בניגוד ליישומון הליכוד, הכניסה למערכת מחייבת אישור פרטני, ושתי בקשות הגישה שנבדקו נדחו.
עם זאת, סרטוני ההדרכה של המערכת מצביעים על אפשרות לחיפוש מידע על בוחרים לפי שמם, כאשר מקור המידע הוא ככל הנראה פנקס הבוחרים. מאחר שהחוקרים לא קיבלו גישה למערכת, הם לא יכלו לבדוק בפועל את היקף הרשאות החיפוש או לקבוע איזה מידע נגיש למשתמשים.
סוגיה נוספת נוגעת להסכמה לאיסוף מידע פוליטי. לפי המחקר, ביישומון אין הנחיה המחייבת קבלת הסכמה תקפה מהאדם שעליו מוזנים פרטים אישיים. יתרה מכך, קיימת הנחיה שלפיה אין צורך לשאול אנשי קשר מסוימים לפני שמסווגים אותם כתומכי המפלגה.
באשר לתיעוד השתתפות בהצבעה, החוקרים לא מצאו אינדיקציה לקיומו של מנגנון כזה ביישומון Victory. עם זאת, בהיעדר גישה למערכת, הם אינם יכולים לשלול את האפשרות שהוא קיים.
עוצמה יהודית: כניסה בזהות בדויה
ביישומון המשמש את עוצמה יהודית נמצא כי ניתן לקבל הזמנה אישית למערכת גם באמצעות זהות בדויה. לצד זאת, הרשאות הגישה של משתמשים מתחילים מצומצמות: הם אינם יכולים לחפש מידע בפנקס הבוחרים או לצפות בפרטים שהזינו משתמשים אחרים.
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<
>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<
החוקרים מדגישים כי לא בדקו אם משתמשים בדרגות גבוהות יותר מקבלים הרשאות נרחבות יותר. לפיכך, הממצאים מאפשרים לקבוע מהי רמת הגישה שנמצאה אצל משתמש מתחיל, אך לא להסיק ממנה על כלל ההרשאות במערכת.
בתחום ההסכמה לאיסוף מידע, היישומון כולל הוראות מפורשות במדיניות הפרטיות ובתנאי השימוש, המחייבות קבלת הסכמה תקפה לפני הזנת מידע אישי על אדם אחר. נוסף על כך, קיים מנגנון המאפשר למי שפרטיו הוזנו לדרוש את מחיקתם מהמאגר. עם זאת, גם כאן לא נמצא מנגנון המבטיח שההסכמה אכן התקבלה בפועל.
אשר לתיעוד הצבעה, לא נמצא ביישומון מנגנון ייעודי לכך. המערכת מאפשרת למשתמשים לקחת אחריות על בוחרים מסוימים ואף מעודדת אותם לעשות זאת, אך לא ברור מה משמעותה של לקיחת האחריות. בנוסף, קיים מנגנון להטלת משימות, ויש לברר אם ניתן להשתמש בו כדי להורות לפעילים לתעד אם הבוחרים שבאחריותם הגיעו להצביע.
"היכרות אישית אינה הסכמה"
שוורץ אלטשולר מזהירה כי הממצאים אינם נוגעים רק למידע שהמפלגות מחזיקות, אלא גם לאופן שבו פעילים עשויים להזין מידע על מכרים ובני משפחה. "בחלק מהיישומונים אפשר להגיע בקלות למידע אישי מפנקס הבוחרים, לרבות כתובות מגורים. כשמידע כזה נגיש ללא בקרה מספקת, זו לא רק פגיעה בפרטיות של כולנו, אלא גם סיכון ביטחוני ממשי".
לדבריה, "מספיק שחבר, שכן או עמית לעבודה יעלה את מספר הטלפון שלכם ליישומון מפלגתי ויסמן מה לדעתו העמדה הפוליטית שלכם, כדי שמידע רגיש ייכנס למאגר בלי שידעתם. היכרות אישית אינה הסכמה למסירת מידע פוליטי".
היא הזהירה גם מפני ההשלכות המשפטיות של הזנת המידע: "האחריות המשפטית והכספית היא קודם כול על המפלגות, אבל גם פעילים שמעלים את אנשי הקשר שלהם עלולים לחשוף את עצמם לתביעות בגין פגיעה בפרטיות".
לדברי החוקרים, הממצאים מחייבים בדיקה ואכיפה עוד לפני יום הבחירות, ולא רק לאחר שמידע אישי ופוליטי על הבוחרים כבר נאסף. זאת לנוכח החששות להפרה לכאורה של חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת המידע, והקושי לתקן את הפגיעה לאחר שמידע רגיש כבר הופץ.
"אחרי שפנקס הבוחרים דלף לאיראנים בבחירות הקודמות, תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות ופסיקת בג"ץ בעניין תיעוד ההצבעה, אי אפשר להמשיך להתייחס ליישומוני הבחירות כשטח הפקר", סיכמה שוורץ אלטשולר.
לדבריה, "הרשות להגנת הפרטיות, בשיתוף ועדת הבחירות המרכזית, צריכה לבדוק מיד את היישומונים, לחסום כשנדרש ולדרוש את תיקון ההפרות עוד לפני הבחירות. אכיפה אחרי שהמידע כבר נאסף והופץ היא מאוחרת מדי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו