17 שנה הם זולגים לחיינו, שני גושים שהולכים וממלאים את החדר. התבגרנו איתם, שמחנו איתם, דמענו איתם. זה רדף אותנו: לכל מחנה יש מקום מגורים, יחידות בצבא וגם זמרים מועדפים. שתי מדינות לשני גושים. רק בבתי העלמין נותרנו שוכבים זה לצד זה בגושים מעורבבים - מה לעשות, היחידים שלא שמעו על החלוקה האווילית הזאת הם האויבים שלנו.
גוש נתניהו וגוש רק־לא־ביבי: בעוד 11 יום יש הזדמנות להיפרד, או יותר נכון להתחבר. הישראלים צריכים גושים חדשים, זה אפילו נשמע סלוגן.
ואת בתוך הדם
על פי רוב הסקרים - אין הכרעה. שום מחנה לא מתקרב ל־61 מנדטים. עם התפוגגות תוצאות המדגמים, ישראל תמצא את עצמה על צומת דרכים. ואז זה יקרה - שני גושים חדשים יקומו בן־לילה: גוש אחדות וגוש בחירות חוזרות, והם יורכבו מקהלים שונים לחלוטין.
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<
>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<
נתחיל מבחירות חוזרות. זה בעצם מה שקרה כאן בארבע מתוך חמש מערכות הבחירות האחרונות. פעמיים הכנסת התפזרה ללא הקמת ממשלה, פעמיים הוקמה ממשלה לזמן קצר וקרסה. בתוך שלוש שנים וחצי, בין 2019 ל־2022, הלכנו לקלפי ארבע פעמים.
תשאלו את בנט ולפיד, רבין ופרס: גם אם יש מחלוקת איך נתניהו כראש ממשלה, אף אחד לא חולק שהוא יו"ר האופוזיציה האפקטיבי ביותר בהיסטוריה. ממשלה שתקום בהישענות על המפלגות הערביות תייצר בשבילו בכל יום את הקמפיין לבחירות 2027. כולנו נפסיד
הציבור מקל ראש בתסריט החזרה לקלפי, ייאמר להגנתו שאף אחד לא טורח ליידע אותו בהשלכות. ניתן לתמצת זאת באמירה פשוטה: כל החוליים יחריפו, מה שרועד יקרוס, מה שקרס לא ישתקם. רק לסבר את האוזן: הפער בין תקציב הביטחון שיצא בפועל ב־2026 לזה על הנייר הוא מינוס 38 מיליארד שקל. בשנה נוספת ללא תקציב האוברדרפט יגדל, ואיתו הנזק הכלכלי, הניהולי, המדיני והביטחוני שיפגע בכיס של כל אחד מאיתנו, בביטחוננו האישי, בחיים עצמם. מה שכן, בעלי חברות השילוט ישמחו.
בחירות חוזרות מיידיות יטמנו בחובן גם מרחץ דמים פוליטי בגוש השינוי. בנט, ליברמן ויאיר גולן כבר מחכים עם הקלשונים למוביל הגוש, שיואשם באחריות לצניחה מ־65 מנדטים בסקרים שלאחר הטבח לתוצאות האמת. לפרטים - איזנקוט יכול לפנות לבני גנץ, יאיר לפיד, שאול מופז, שלי יחימוביץ, אבי גבאי, בוזי הרצוג וציפי לבני. הם ישמחו לחלוק חוויות.
וישנה גם אפשרות לבחירות חוזרות, אך לאחר הקמת ממשלת מיעוט שבה נתניהו הוא יו"ר האופוזיציה. ראשי הממשלה בנט ולפיד, רבין ופרס כבר למדו: אם יש מחלוקות על יכולותיו של נתניהו כמנהיג הפירמידה, טרם נמצא מישהו שיחלוק על כך שמדובר ביו"ר האופוזיציה האפקטיבי ביותר בהיסטוריה. ממשלה שתקום בהישענות על המפלגות הערביות, תייצר בשבילו בכל יום את הקמפיין לבחירות 2027. אפשר להתלבט מי ייצא מכך מנצח, מה שבטוח הוא שכולנו נפסיד.
כמו שני משוגעים
עכשיו בואו נדבר על האופציה של ממשלת אחדות. אבל צריך לגעת באש ולא ללכת מסביב: ממשלה עם רוטציה בין איזנקוט לנתניהו.
במחקר מיוחד שעשינו השבוע שאלנו את הציבור: "אם לא תהיה הכרעה בבחירות, מה תעדיף?" - לאפשרות של בחירות חוזרות היתה תמיכה של 67%, לממשלת אחדות עם הצד השני ברוטציה 33%. מדובר ב־40 מנדטים שמוכנים ללכת לרוטציה ולעצור את מחול השדים כנקודת פתיחה, כשהאווירה מסביב מדברת על הכנעה והכרעה. לא אחדות כסיסמה, אלא כולל את תג המחיר של שותפות בהנהגת המדינה עם הצד השני. תשאלו את עצמכם - כמה מהם מיוצגים כיום על ידי השחקנים הקיימים?
הנשיא הרצוג אמר השבוע שיעשה הכל כדי שלא יהיו בחירות חוזרות. אם העם יכפה דד-לוק, יש לאזרח מספר אחת כמה מפתחות בכיס. התוצאות הרשמיות יתפרסמו ב־04.11, אין תאריך מתאים יותר לדבר על פילוג והשלכותיו
והנה פירוט לפי מפלגות: בראש התומכים ברוטציה, כמה לא מפתיע, שתי מפלגות שנמצאות על התפר בין הגושים - וינטר וזליכהנדל, עם 64% ו־50% בהתאמה. אחריהן מצביעי ליברמן עם 42% ובנט עם 36%. שאר המפלגות נמצאות מתחת לממוצע הכללי של התמיכה באחדות: מפלגות גוש נתניהו, איזנקוט והדמוקרטים. שם הרוב המוחלט מצהירים שיעדיפו בחירות חוזרות, בינתיים.
הנשיא הרצוג אמר השבוע שיעשה הכל כדי שלא יהיו בחירות חוזרות. אם העם יכפה דד־לוק, יש לאזרח מספר אחת כמה מפתחות בכיס. בתגובה שני היאירים קפצו עליו. לפיד בנימוס, גולן בגסות אופיינית, אולי הוא כבר בונה על תפקיד יו"ר האופוזיציה. התוצאות הרשמיות יתפרסמו ב־4.11, שבוע לאחר הבחירות, תאריך מתאים לדבר על פילוג והשלכותיו.
דיברנו על ממשלת אחדות ובחירות חוזרות - עכשיו נגיע לתסריט ביניים שלישי, זה שאפשר לכנות: מרוץ חימוש. זהו משא ומתן מבוזר בין נתניהו למרכיבי גוש השינוי - עם בנט בנפרד, ליברמן בנפרד, מפלגת הנדל למרכיביה ואיזנקוט שייגרר לכך אם יבין שהוא יכול להישאר בחוץ.
לא משנה מה התרחיש שיתממש, יש רק אחד שגם יעשה פה שינוי: הקמת ממשלה שתעביר מתווה גיוס, תשקם את הכלכלה, תייצג את הרוב השפוי ותשאיר את הבערת הרחובות לגורמי קיצון. אז אולי במקום להסתכל על תוצאות הסקרים כמצב תקוע, אפשר לראות את חוכמת ההמונים מציצה מבעד למספרים: עכשיו דרושים גם פוליטיקאים עם שכל.
תנו לי לשתות
והנה הנזק האגבי של סקרים ללא הכרעה: איש לנפשו, או במילים אחרות - קמפיין השתייה. ולחדשות בהרחבה: בישורת האחרונה של הבחירות, המפלגות התייאשו מהעברת מצביעים בין הגושים - והן פתחו בקמפיין קניבליזציה בתוך המחנה. נתחיל בנתניהו, שניצבו לפניו שתי מפלגות שבירות: הראשונה של הנדל, השנייה של וינטר. זאת של הנדל תלך עם גוש השינוי בלי למצמץ, זאת אפילו לא תהיה הפרת הבטחה. וינטר ילך עם נתניהו, הוא פשוט פונה לציבור שנתניהו לא מכיר בו - זה שחושב שהוא הרע במיעוטו ולא מלך ישראל. ומה עשה יו"ר הליכוד? פצח בקמפיין ממומן, מתוכנן, מגובה בארכיונים יחד עם שאר מפלגות הגוש דווקא נגד זה שתומך בו במקום נגד יועז. הגיוני. התוצאה: וינטר נחלש, הנדל מתייצב. גם על מלחמתו בבן גביר אין אפילו טעם להרחיב. כבר שמענו על אנשים שמנסרים את הענף שעליו הם יושבים, אבל לא שמענו שהם צוהלים כשהם נופלים מהעץ.
עכשיו לגוש השינוי, שם המצב חמור אף יותר: מדובר בפלנגות שיצאו מהערב הרומנטי אצל יאיר לפיד עם מכתב משותף ביד אחת ומצ'טה ביד השנייה. שאול מרידור הסביר השבוע, לדוגמה, ש"ישר! חייבת להיות בפער מהליכוד, לא יעזור כלום. ראינו איך מתפקדת ממשלה שמי שמקים אותה הוא לא מפלגה גדולה". מה שנקרא, חוץ מלקרוא להם לצאת להפגין ברעננה מול בנט, הוא באמת אמר הכל, ואז גם איים ש"אם נתניהו יקבל את המנדט ראשון, יו"ר הכנסת לא יתחלף" - מידע שימושי וחשוב, רק פשוט לא נכון. לא נורא, מי ישים לב.
במקביל, יאיר גולן יצא בקמפיין שאומר כי "רק על הדמוקרטים אפשר לסמוך". לפרטים אפשר לפנות לרינאוי זועבי ממרצ, שהתנגדה לחוקים בממשלת בנט־לפיד, עד שהוצע לה לשמש קונסולית בסין כדי שתפרוש מהכנסת. בינתיים בנט וליברמן ממשיכים בקמפיין שלהם לראשות ממשלה ולא מכירים באיזנקוט כמועמד הגוש. מרוב לגימות הם יקבלו הנגאובר.
אז בדקנו את האפקטיביות הפוטנציאלית של קמפיין השתייה. התוצאה יכולה לעורר דאגה בקרב כל מי שלא עונה לשמות ביבי וגדי. שאלנו: "אם הסקרים יראו שמספרי המנדטים בסקרים בין הליכוד וישר! צמודים, האם לדעתך חשוב להצביע למפלגה הגדולה בגוש?". התוצאה מרהיבה: 8 מנדטים משותפים לבנט ולליברמן, שממש חונים שם כעת, יכולים למצוא את עצמם אצל איזנקוט במקרה כזה. נוסף על כך, עוד 3 מנדטים של יאיר גולן ו־3 של בן גביר שיעברו לנתניהו. סך כל פוטנציאל המעבר לשתי המפלגות הגדולות הוא לא פחות מ־18(!) מנדטים - הכינו את הג'ריקנים.
והערה לקראת שבוע הנעילה של הבחירות: מהלך השתייה היעיל מכולם הוא עימות טלוויזיוני דו־ראשי. שני הצדדים יודעים זאת, ומי יודע - אולי נתניהו עוד יפתיע ויסכים.
בישראל הבחירות אף פעם לא מסתיימות עם סגירת הקלפיות. בשני המחנות יש מי שכבר מבטיחים שהחשבון על בר המשקאות יוגש לאיזנקוט ולנתניהו בהמשך. תג מחיר לכל שלוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו