הפרסום ב"היום" משלשום, לגבי סכומי העתק שישראל עדיין מאפשרת לקטאר להכניס לעזה ולחמאס, ממחישים את המדיניות הסכיזופרנית שמוביל בנימין נתניהו גם אחרי השבעה באוקטובר.
בעוד רוממות הניצחון המוחלט וההכרעה בפיו, מתברר שיד אחת מכה באויב והיד השנייה מלטפת, מעודדת ומחיה. צד אחד מכה על חטא מזוודות הכסף הקטאריות והצד השני ממשיך לעשות עוד מאותו הדבר. מעבר לרוגז ולתסכול, הכי חמור בסכיזופרניה הזו הוא שהיא דנה אותנו לאי-הכרעה - לסבבי מלחמה ודימום אינסופיים.
אמרנו נתניהו, אבל בממשלת הימין החזק יושבים עוד מי שהתחייבו שקטאר לא תתמוך יותר באויב. ביניהם השר בצלאל סמוטריץ', שהצהיר מייד לאחר פרוץ המלחמה כי "דבר אחד ברור: קטאר לא תהיה מעורבת בנעשה בעזה אחרי המלחמה". ובכן, קטאר - גמדת האופל מהמפרץ, מעורבת גם מעורבת. מספרים לנו סיפורים, מבטיחים הבטחות, אבל בפועל קטאר ממשיכה לממן בסכומי עתק את החמאס, מאפשרת את קיומו ושליטתו.
במשך שנים ארוכות העיוורון והאיוולת כלפי קטאר היו נחלת רבים בצמרת המדינית והביטחונית, משני צידי המפה הפוליטית. שם לא ראו בקטאר אויב אלא "מדינה מורכבת", בלשונו המתעתעת של נתניהו. בביצה הקטארית הרעילה טבלו ראשי מערכת הביטחון בפועל, שבילו אפילו במונדיאל בדוחא. גם לשעברים כמו פולי מרדכי עשו כסף בגלוי בממלכה האפלה. וכל זה למרות שלא צריך היה להיות בקי בפרטי השימוש של החמאס בכסף הקטארי כדי לדעת מה חושבים עלינו בדוחא. ויוזכר שגם ממשלת בנט-לפיד אפשרה את המימון הקטארי, גם אם לא במזוודות. אבל מאז ההתקפה על העוטף, וכמובן מאז השקת נחשול השנאה הבינלאומי שמוזן במידה רבה ממכונת ההסתה שבנתה קטאר, המצב אמור היה להשתנות.
הרומן האסור עם דוחא נמשך
ובכן, הוא לא השתנה - הרומן האסור עם דוחא נמשך ואנחנו לא אמורים להיות מופתעים. הסימן הראשון היה העובדה שגורמים בכירים בצמרת הביטחונית התעקשו לנהל באמצעות קטאר את המו"מ לשחרור החטופים. אבל מדאיגה עוד יותר הייתה העובדה שנתניהו לא הוציא עד היום מילת גינוי אחת כלפי העוזרים הכי קרובים שלו, מי שנתפסו במערכת יחסים אסורה עם דוחא. מערכת יחסים שגם ללא כניסה להיבט הפלילי הפוטנציאלי שלה היא פסולה מכל וכל.
כפי שנחשף השבוע, עוד לפני כשנה - בספטמבר 2025, יונתן אוריך התייעץ עם ה-AI שלו איך מובילים קמפיין יחסי ציבור שישפר לשטן הקטארי את התדמית. נזכיר שלשכת ראש הממשלה היא קודש הקודשים של קביעת המדיניות ושמירת הסוד במדינת ישראל. לשכה שחייבים להיות מחוברים אליה רק מי שחפים מכל אינטרס זר, במיוחד קרבה כלכלית לכל מדינה זרה. במיוחד כאשר מדובר במדינה עוינת, שמארחת את ראשי האויב בתחומה, שמקורבת לאויבים שלנו ומתדלקת מערך שלם של בניית תודעה אנטי-ישראלית בעולם.
ראש ממשלה, כל ראש ממשלה, אמור היה לנתק כל מגע באופן מיידי עם כל מקורב שלו שנתפס בהתרועעות וסיוע למדינה שכזו. אבל לא רק שהוא לא גינה, הוא ממשיך להמתיק סודות עם יונתן אוריך, מעלה סימני שאלה כבדים לגבי שיקול הדעת הממלכתי-מוסרי שלו, וגם לגבי מה שיש לו עצמו להסתיר.
הזיגזג שמונע הכרעה
כפי שמוכח עכשיו, נתניהו עשה הרבה יותר מכך בגזרה הקטארית, הוא ממשיך לאפשר להם לתדלק את החמאס בכל הכוח. ממשיך לנהל סיפור בזיגזג ישראלי-קטארי-חמאסי, כמו לפני השבעה באוקטובר. כך ישראל אפשרה לקטאר לבחוש בעניינים ביטחוניים אינטימיים כמו דרמת החטופים, נתנה אור ירוק למעורבות שלה בתוכניות האמריקניות הפנטזיונריות בעזה, וכפי שעולה עכשיו, מתירה לקטאר לסייע לחמאס ולחזק את אחיזתו. והנה במקביל, ישראל עדיין תוקפת בטפטופים בעזה, וגם יזמה את התקפת הנפל על ראשי החמאס בדוחא. שוב, כדי לזגזג לכיוון ההפוך - להתקפל ולחתום על הסכם 20 הנקודות ההזוי של טראמפ.
הזיגזג הזה מאפיין את מה שאנחנו עושים בעזה, בלבנון וגם בגישה שלנו ליתר האויבים והיריבים שלנו. כך, בעוד שנתניהו ואנשיו מספרים לצופי ערוץ 14 על נחישות והכרעה, ישראל לא ניסתה מעולם להכריע באמת. מתחילת המלחמה לא נערכה התקפת בליץ אמיתית; לא נעשה ניסיון לכבוש את כל השטח ולעקור את החמאס מהשורש; כמובן שלא פתחנו את הגבול עם מצרים כדי שהעזתים יחפשו עתיד טוב יותר במקום אחר; גררנו רגליים במבצע מרכבות גדעון למרות אור ירוק אמריקני מוחלט; וכל העת פיטמנו והזנו את האויב, בין היתר באמצעות קטאר.
להכריז על קטאר כמדינת אויב
בנוסף לאי-ההכרעה, הזיגזג הזה מונע מאיתנו להציג קו מוסרי בהיר כלפי העולם כולו. להוקיע את שליטי דוחא ולנסות להוציא אותם אל מחוץ לגדר הגלובלית. לקבע בתודעה העולמית שקטאר היא מה שהיא באמת - מדינת אויב. שהכסף שלה טמא, שתחנת השידור שלה - אל-ג'זירה, שחורה משחור.
טוב שהדברים נחשפים עכשיו במלוא כיעורם, שבועיים לפני הבחירות, כדי שידעו המצביעים וישפטו. ונא לא לבנות בעניין הזה על גדי איזנקוט, שעמדותיו המעורפלות בעניין הקטארי מזכירות מאוד את אלו של נתניהו. זאת בניגוד למי שמטיף בשיטתיות להכרעה אמיתית כמו עופר וינטר, ומי שקוראים בבהירות להכריז על קטאר כמדינת אויב - נפתלי בנט ואביגדור ליברמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו