"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עופר וינטר מתחת לאחוז החסימה, הנדל וזליכה יציבים | סקר מנדטים

הקמפיין של בן גביר, שלפיו נתניהו מתרחק ממנו לכיוון ממשלה עם איזנקוט, מתחיל להשתלם והוא מתחזק במנדט • יוקר המחיה מספק להנדל ולזליכה בידול ברור מול שאר המפלגות החדשות • וינטר נשאר מתחת לאחוז החסימה, אך במפלגתו מזהים התאוששות אחרי שבוע של מתקפות • וברקע, רוב מצביעי שני הגושים מעדיפים בחירות חוזרות על פני ממשלת אחדות

| עודכן:
0השמעה
עופר וינטר מתחת לאחוז החסימה, הנדל וזליכה יציבים | סקר מנדטים , EPA, אורן בן חקון, גדעון מרקוביץ, יוסי זליגר
עופר וינטר מתחת לאחוז החסימה, הנדל וזליכה יציבים | סקר מנדטים | צילום: EPA, אורן בן חקון, גדעון מרקוביץ, יוסי זליגר

ימים בודדים אחרי ימי הזיכרון לטבח 7 באוקטובר, וכשהבחירות מתקרבות בצעדי ענק, הקיטוב בחברה הישראלית מגיע לשיאו. כמעט שלא נותר זכר לרעות בשדה הקרב, להתגייסות לסיוע שחצתה את המפה הפוליטית בשעתה הקשה של המדינה לפני שלוש שנים ומאז, ולאחדות שהורגשה מקצה לקצה.

חלק ניכר מהאחריות מוטל על כתפי הפוליטיקאים, שההקצנה בשיח משרתת עבורם את מיצוי אחוזי ההצבעה - והחומות נבנו בהתאם. הנתונים בסקר של מכון קנטר עבור "היום" ממחישים עד כמה: 75% ממצביעי הקואליציה ו-78% ממצביעי האופוזיציה אמרו כי אם הגוש המנוגד לעמדותיהם ירכיב ממשלה, הם יחששו או יחששו מאוד לעתיד המדינה.

התשובות לשאלת ההמשך מטרידות אף יותר. על רקע תוצאות הסקרים בשבועות האחרונים ומצב הגושים, שעדיין רחוקים מהמנדט ה-61, נראה כי הציבור כבר אינו חושש מאפשרות של בחירות נוספות אם לא תושג הכרעה ברורה. במקרה שבו אף אחד מהגושים לא יגיע לרוב, כשליש ממצביעי הקואליציה והאופוזיציה השיבו כי יעדיפו ממשלת אחדות, אך רוב גדול יותר תמך בבחירות חוזרות: 54% ממצביעי הקואליציה ו-47% ממצביעי האופוזיציה, ובהתאם גם מצביעי הליכוד וישר של איזנקוט.

הנתון הזה מסביר גם מדוע מפלגתו של בני גנץ אינה מצליחה להתרומם בסקרים, באווירה מקוטבת שאינה רואה בממשלת אחדות אפשרות מועדפת. החריגה הבולטת היא "ביחד" של נפתלי בנט, שיותר ממצביעיה יעדיפו ממשלת אחדות על פני בחירות נוספות.

סקר המנדטים של השבוע מחק במידה רבה את תנודות השבוע החולף והחזיר את המפלגות לנתונים דומים לאלה שנמדדו בסקר האחרון שערכנו: 21 מנדטים לליכוד, 22 לאיזנקוט ו-13 לבנט בקרב המפלגות הגדולות. הדמוקרטים נחלשים ל-8 מנדטים, ישראל ביתנו עם 8, הציונות הדתית עם 6, ועוצמה יהודית של בן גביר מטפסת ל-9 מנדטים. גם במפלגות החרדיות נרשם קיפאון - ש"ס עם 7 מנדטים בלבד ויהדות התורה עם 8. המשותפת מקבלת 8 מנדטים, ורע"ם 5 נוספים.

למעשה, נראה כי הקמפיין של בן גביר, שלפיו נתניהו מתרחק ממנו לכיוון ממשלה עם איזנקוט, אפקטיבי. השבוע הוא אף קיבל מתנה לא צפויה בדמות הוכחה לכאורה לטענותיו, כאשר נתניהו קיים כנס משותף עם סמוטריץ' והותיר את בן גביר בחוץ, זמן קצר לאחר שחתם על הסכם עודפים עם הציונות הדתית והותיר אותו ללא חלופות. בליכוד הכחישו בעקביות כי קיימת התרחקות יזומה, אך כל המהלכים האחרונים משרתים את הקמפיין של עוצמה כמעט בהתנדבות. המסר עובר, ובן גביר אכן מתחזק במנדט, בעוד שבליכוד טוענים בדיונים פנימיים כי אינם מפסידים מנדטים כתוצאה מהריחוק המסתמן.

בקרב המפלגות החדשות ניכרות שתי מגמות משמעותיות: הנדל וזליכה יציבים עם חמישה מנדטים. זה אמנם עדיין אינו מרחק בטוח מספיק מאחוז החסימה, שכן שיעור ההצבעה בבחירות צפוי לעלות, ואיתו גם מספר הקולות שיידרש כדי לעבור את סף הכניסה לכנסת.

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

אך לזליכה יתרון משמעותי אחד על וינטר - הוא מציע סחורה שאף אחת מהמפלגות האחרות אינה מתמודדת עליה: טיפול ביוקר המחיה. לא שאלות ביטחוניות ולא עיסוק בהתראות שקדמו ל-7 באוקטובר. עבור 29% מהישראלים יוקר המחיה הוא הנושא החשוב ביותר בבחירות, ובמובן הזה זליכה נמצא לבדו על המגרש. הקהל שלו מורכב מצעירים מהפריפריה וממצביעי ימין וימין-מרכז.

לעומת זאת, וינטר נופל מתחת לאחוז החסימה, אף שנרשמת אצלו מגמת התחזקות מסוימת מאז תחילת השבוע. הוא מתקרב מאוד לארבעה מנדטים, אך בסקר שלנו הפעם עדיין אינו עובר. הנזק מסרטוני העבר של יוסף חדאד על מדינה פלסטינית, לצד ההוקעה מצד נתניהו וחיבוק הדב שמעניק לו ליברמן, שוחקים חלק מהתמיכה הציבורית שעליה נישא וינטר עוד לפני שהכריז כי יתמודד.

אם מגמת ההתחזקות תימשך ועמך ישראל תצלח את המשבר, היא תוכיח כי שלב ההספדים למפלגה עדיין מוקדם מדי. במפלגה אומרים כי הם נחושים להתמודד עד הסוף, וכי גם בסקרי עומק שערכו לאורך השבוע הם מזהים גל חיובי שהחל באמצעו, לאחר ההתקפה המתואמת על המפלגה מכל הכיוונים.

בשבוע הבא צפוי וינטר להציג את החוק להסדרת מעמד המשרת ואת תוכנית ההסברה הלאומית, ובמפלגה מתכננים גם הפתעות נוספות בניסיון לחזור ולהתייצב.

ושתי הערות לסיום לטובת הקמפיינרים של כלל המפלגות ותקציבי העתק שיושקעו בישורת האחרונה: למרות העיסוק התקשורתי הנרחב בוועדת החקירה ובחוק הגיוס, אזרחי ישראל דירגו נמוך מאוד את שני הנושאים, שזוכים לסיקור עודף ומתמשך בחודשים האחרונים, כשנשאלו מהו הנושא החשוב ביותר שיכריע לאיזו מפלגה יצביעו.

הרחק אחרי נושאי הכלכלה והביטחון האישי מופיעים השוויון בנטל, עם 9% בלבד, וועדת החקירה, שעמדה השבוע במוקד ביתר שאת, עם 7% בלבד.

--

עורך הסקר: מכון קנטאר בראשות דודי חסיד

מועד איסוף הנתונים: 7-8 באוקטובר 2026

אוכלוסיית המחקר: גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה, כולל המגזר הערבי

מספר המשיבים בפועל: 555

מספר המתבקשים להשתתף: 2,359

טעות הדגימה המרבית: 4.2%+

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר