למה דווקא עכשיו? הגורמים שהציפו את הסרטון של יוסף חדאד - והמטרה

הסרטון שבו יוסף חדאד, מספר 2 ברשימת "עמך ישראל", נשמע תומך בהקמת מדינה פלסטינית כחלק מפתרון שתי המדינות - צץ מחדש בסוף השבוע. מדובר בראיון לרשת אל-ערבייה שהתקיים לפני יותר מחמש שנים.

>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

את הסרטון חשף העיתונאי מוחמד מג'אדלה, ובתוך שעות הוא כבר רץ בערוצי טלגרם ובחשבונות X המזוהים עם תומכי הליכוד. בהמשך פרסם מג'אדלה תיעוד נוסף, שלטענתו מאוחר יותר ממועד שינוי העמדה שהציג חדאד, וגם סמוטריץ' הצטרף לביקורת.

הליכוד ונתניהו נמנעו מלתקוף באופן ישיר את וינטר וחדאד, אך חשבון האינסטגרם של נתניהו שיתף אמש (ראשון) סרטון שבו נאמר שווינטר סגור עם ליברמן. הבחירה לקרוץ לקהל הצעיר באינסטגרם אינה מקרית - כי שם יש לוינטר יתרון.

בנוסף, לראשונה מאז שהכריזו על ריצה לכנסת, מפלגת "עמך ישראל" לא עברה את אחוז החסימה בסקר כאן חדשות. חדאד טוען ששינה את דעתו במבצע שומר החומות, ושהסרטון לא צץ במקרה. וינטר יצא להגנתו: "מי שלא שינה את עמדותיו אחרי ה-7 באוקטובר הוא בור וטיפש".

ברור מי הרוויח

אפשר להתווכח על העקביות של חדאד, ובוחרים זכאים לדעת מה אמרו המועמדים שלהם בעבר. אבל השאלה המעניינת באמת היא לא מה נאמר לפני חמש שנים, אלא למה דווקא עכשיו, ולמה דווקא וינטר. להערכתי, את התשובה צריך לחפש בימין.

חשוב לומר: לא מדובר בקביעה עובדתית. אין בידיי ראיה לכך שגורם בימין תזמר את הפרסום. אבל כשמסתכלים על מי נפגע, מי מרוויח ומתי זה קורה, התמונה די ברורה.

וינטר הוא היחיד בזירה הימנית שטבח 7 באוקטובר לא מרחף מעליו. הוא לא ישב סביב שולחן הממשלה, לא היה חבר בקבינט, לא נושא באחריות הפוליטית למחדל ולא לניהול המלחמה שאחריו. וברשימה שלו מתמודדים בני משפחות שכולות. כל מפלגה אחרת בגוש, מהליכוד ועד הציונות הדתית ועוצמה יהודית, מגיעה לקלפי עם המטען הזה על הגב.

בעולם הפוליטי הציני שלנו, זה בונוס גדול, ובמיוחד בגוש הימין. מועמד שמדבר בשפה של מצביעי ימין, מבקר את הממשלה מבפנים ואינו צריך להתנצל על כלום, הוא איום ישיר על הקולות של השותפות. ולא פחות מזה, הוא מקור לחרדה ישנה: קולות שיתפזרו מתחת לאחוז החסימה ויעלו לגוש בשלטון.

הכלי לייצר כתם לרשימה נקייה

כדאי לשים לב לשיטה. לא תקפו את וינטר עצמו, שקשה למצוא אצלו נקודת תורפה מהסוג הזה, אלא את מספר 2 שלו. מלחמת ארכיונים היא כלי יעיל בדיוק משום שהיא לא דורשת להוכיח דבר: מספיק סרטון ישן, כותרת חדה והפצה רחבה, והמותג של "הרשימה הנקייה" מקבל כתם. השאלה שנשארת בתודעת הבוחר היא כבר לא מה עשתה הממשלה ב-7 באוקטובר, אלא מה חשב המספר 2 של וינטר על מדינה פלסטינית ב-2020.

יש מי שיאמר שהפרסום הגיע מעיתונאי ולא מפוליטיקאי, ושהסרטון אמיתי. זה נכון, ובליכוד אכן טוענים שהדברים מדברים בעד עצמם. אבל מקור הפרסום הוא רק חצי מהסיפור. החצי השני הוא מי הרים אותו, מי הפיץ אותו ומי הזדרז לגזור ממנו מסקנות פוליטיות, שבועות ספורים לפני הבחירות.

וינטר בחר שלא להפקיר את חדאד, וזה כשלעצמו הימור. אם הבסיס שלו יקבל את טיעון "בעלי התשובה", הסערה עשויה אף לחזק אותו. אם לא, מי שהפיץ את הסרטון ישיג בדיוק את מה שרצה: לשחוק את הנכס היחיד שאין לאף אחד אחר בגוש.