חודש ושלושה ימים לבחירות, המתח ניכר והלהבות הולכות ועולות. איתמר בן גביר דורש לעצמו את תיק הביטחון ולעריקת הליכוד טלי גוטליב את תיק המשפטים.
אביגדור ליברמן משחרר אמירה, שלפיה הירדנים ישלטו בשטחי A ו־B ובהבהרה אמר שזה יהיה במסגרת פדרציה ירדנית ישראלית, ואז פורסם שהתבלבל. ראשי גוש השינוי, שחטפו ביקורת מבית ומחוץ על הקרבות ביניהם, ייפגשו במוצ"ש. לקראת הפגישה מצאו נושא ראשון להסכים עליו - לתמוך בפסילת יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה מריצה לכנסת, כולל גולן שאמר: "דבריו קו אדום". אותו גולן שדרש אתמול מראש השב"כ שמייד יצמיד אליו מאבטחי שב"כ - או שיפנה לבג"ץ.
בין לבין, נתניהו נפגש בקריה עם בן גביר ועם בצלאל סמוטריץ' כדי להחליט איך תוקפים את וינטר. כאשר בליכוד יש שקוראים לבטל את הסכם העודפים עם סמוטריץ' ופייגלין ולחתום עם וינטר.
נתניהו לא מפסיק לכנות "שמאל", ואפילו שמאל רדיקלי, את ראשי גוש השינוי, כולל לימנים ממנו, כאילו מדובר בבגידה. הם נתלים כחבל הצלה ב־7 באוקטובר ובמחדלי נתניהו. דרכם מגושמת, אבל הצדק לצידם, כי נעשה ניסיון מכוון להעלים את הטבח ולהאדיר רק את ההצלחות. מחיסול ראשי ארגוני הטרור, דרך מבצעי הביפרים והתקיפות באיראן. אף מילה על המחיר ועל כך שאף חזית לא נסגרה והצבא מתוח עד קצה גבול היכולת.
כל גוש פולט אמירות שמשרתות את הצד השני. את דרישת בן גביר לביטחון וגוטליב למשפטים, כולל התוכניות שפורטו על ידם, צריך פשוט לשדר בלופים. קמפיין מושלם עבור גוש השינוי. האמירה להעברת שליטה בשטחי A ו־C לשליטה ירדנית היא כמים צוננים בגרונה היבש של הקואליציה, שרק מחפשת מעידות של ראשי גוש השינוי.
נתניהו עושה כל מאמץ להתנהג ולדבר כבעל הבית. לא אחת מצליח לקבוע סדר יום. תוקף ובמקום לתקוף חזרה, הם מתגוננים. מחר ינאם בעצרת השנתית של האו"ם. מפרטים שהגיעו לידינו איראן תככב. יוצגו נתונים שמצביעים שחזרה לסורה ולניסיונותיה להתחמש בנשק גרעיני. הוא נאלץ לנחות בשדה צבאי מחשש להפגנות נגדו, באדיבות ראש עיריית ניו יורק ממדאני, ויתקוף אותו על אנטישמיותו. שמחת עניים. אבל בל נטעה, הנאום נועד בעיקר לצורכי פנים, לקראת הבחירות בישראל. הקהל בבית מעניין אותו יותר מדינות העולם, שרובן מתרחקות מאיתנו. לכן רוב הנאום נועד לצופים בישראל.
עצוב שראש ממשלת ישראל, שרק לפני שנה נפגש, באותה עצרת שנתית, עם שלל ראשי מדינות, כולל טראמפ, והפעם איש לא מעוניין לפגוש אותו. הנשיא טראמפ הזכיר שלשום בנאומו את טבח אוקטובר, הזכיר את כל המלחמות שעצר בעולם, וסיפר כיצד הודו לו ראשי אותן מדינות. אף מילה על נתניהו. כלום. נאדה.
33 ימים לבחירות. התרווחו בכיסאות. ההצגה רק התחילה. רק זכרו שמדובר בחיינו כאן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו