ראשי מפלגות גוש השינוי, וגם לא מעט מתומכיו, מביטים בדאגה בסקרים האחרונים, שצופים כי הגוש מתרחק יותר ויותר מהשגת 61 מנדטים ציוניים, וייתכן שאף מהאפשרות להקים ממשלה בתמיכת רע״ם.
היום ייפגשו ראש מפלגת ״ישר!״, הרמטכ״ל לשעבר גדי איזנקוט, ויו״ר מפלגת ״ישראל ביתנו״, אביגדור ליברמן, כדי לדון בפתרונות האפשריים למצב, בפגישה שהייתה אמורה להתרחב לכלל ראשי הגוש, ללא הצלחה, לפי שעה.
בינתיים עולה השאלה החשובה באמת: היה וגוש השינוי אכן לא ישיג 61 מנדטים, מה מתכוונים ראשיו לעשות אחרי הבחירות? אם תשאלו אותם, הם יגידו כמובן שהם ישיגו 61 ואפילו 63 מנדטים, אבל מה האפשרויות שיעמדו בפניהם אם הגוש ישיג 55-56 מנדטים, או אפילו 53 בלי המפלגות הערביות? ספוילר: סיכוי לא מבוטל שעוד בחירות בפתח.
אחדות עם נתניהו
נתחיל דווקא עם האופציה שלא תביא לעוד בחירות: אחד מראשי הגוש, בין אם זה בנט, איזנקוט או ליברמן, יכריז שהוא ״שם את המדינה לפני הכל״, כמו בני גנץ בשעתו, ויצטרף לגוש נתניהו למרות ההבטחה שלא לעשות זאת (וכוויות העבר), ייתכן שעם הבטחה לרוטציה בראשות הממשלה.
>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<
אלא שכאן יעלו כמה שאלות מרכזיות: ראשית, אם מדובר בליברמן או בנט, ייתכן שמספר המנדטים שיקבלו בבחירות לא יהיה מספיק כדי להשלים לנתניהו ל-61 מנדטים (בהנחה הדי סבירה שלפיד לא יסכים להצטרף לאחדות כזו). בנוסף, גם הם וגם איזנקוט יצטרכו לשבת במסגרת כזו עם המפלגות החרדיות, ולא ברור איזה חוק גיוס הם יוכלו לקדם כך, מה שיהיה הפרה של הבטחת בחירות משמעותית נוספת.
אם השלושה יגיעו מאוחדים כגוש אחד, ייתכן שיוכלו לאפשר הקמת ממשלת אחדות פריטטית ללא החרדים ואפילו בלי בן גביר וסמוטריץ׳ – אבל כרגיל בגוש השינוי, בתרחיש כזה צפויות לא מעט מריבות על הובלת הגוש, שהרי כל אחד מהם רואה את עצמו כראש הממשלה הבא.
לא נשכח גם את הפיל האמיתי שבחדר: נתניהו, נוכח כתב האישום נגדו, לא יכול לכהן כשר אלא רק כראש ממשלה. כך שגם אם תובטח רוטציה, נתניהו יצטרך בשלב מסוים להישאר ללא תפקיד ביצועי אמיתי, או לפרוש מהחיים הפוליטיים.
סבירות: נמוכה-בינונית. אמנם אף אחד כמעט לא רוצה מערכת בחירות נוספת, למרות שיש מי שיכול להרוויח ממנה (ליברמן למשל, שיוכל להגיד לשותפיו בנט ואיזנקוט – ״כשאתם הובלתם – לא הצלחנו להביא 61. עכשיו תורי להוביל״), אבל לא פחות מכך, אף אחד מראשי הגוש לא רוצה לשבת עם נתניהו ועם החרדים, ווודאי לא להיות היחיד שיעשה זה. הם ראו כולם איך בני גנץ נכווה מהמהלך ולא ירצו לחזור עליו.
בתרחיש האופטימי: תקום ממשלת ליכוד-גוש השינוי ללא החרדים, יאיר גולן ובן גביר – והיא תכהן ארבע שנים. יעברו רפורמות משמעותיות בהסכמה, נתניהו ירד מהבמה הפוליטית כמנהיג של עם שלם ולא של חצי עם.
בתרחיש הפסימי: איזנקוט או בנט ייכנסו לממשלת נתניהו חרדים, המריבות יתחילו עוד לפני ישיבת הממשלה הראשונה - והממשלה תתפרק מהר עוד יותר מזו של נתניהו-גנץ, לא לפני שהשותף של נתניהו יימחק פוליטית.
ממשלה בתמיכת רע״ם
כל מפלגות הגוש, למעט יאיר גולן, התחייבו כבר שלא ייתנו יד לתרחיש כזה. אולם הטון המרוכך יחסית של איזנקוט ובנט ביחס למנסור עבאס מעלה את השאלה האם בשעת הצורך הם יוותרו על החלפת נתניהו וילכו לעוד בחירות רק כדי לא לשבת עם רע״ם.
ראשית, מלבד איזנקוט כל אנשי הגוש כבר היו חלק מממשלת השינוי עם עבאס, ועליו ספציפית כשותף פוליטי יש להם רק דברים טובים להגיד, אף שעל שאר חברי מפלגתו, למעט יואב סגלוביץ', הדעות חלוקות יותר. שנית, לציבור יהיה אפשר להציג זאת כהסדר זמני בלבד, שמטרתו לאפשר לממשלה לקדם מהלכים דחופים לקראת הרחבתה בהמשך, כדוגמת צירוף החרדים לאחר חקיקת חוק גיוס. וישנה גם האפשרות שהגוש ישיג 60 מנדטים, ויחד עם סגלוביץ׳ הממשלה תיתמך בידי 61 קולות ציוניים.
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<
מצד שני, גם הקשיים ברורים. בנט יצטרך להפר בפעם השנייה את הבטחת הבחירות שלו ביחס לרע״ם, ליברמן מבטא טון תקיף מאוד נגד האפשרות הזו, ואפילו איזנקוט יתקשה להסביר את המהלך לציבור שלו. ייתכן שבנט וליברמן יתאגדו כחזית מאוחדת וידרשו מאיזנקוט לוותר על ראשות הממשלה בתרחיש כזה, כדי להגיד לציבור שהממשלה מובלת לכאורה על ידי איש ימין ובכך מפצה על השותפות עם רע״ם. גם כאן צפויה בעיה, שכן לא ברור כיצד ליברמן ובנט יחליטו ביניהם מי יהיה ראש הממשלה.
סבירות: בינונית עד גבוהה, תלוי במספר המנדטים של גוש השינוי. ככל שהם יתקרבו ל-60 מנדטים, יהיה אפשר להסתמך רק על סגלוביץ׳ ועבאס, ופחות על שאר חברי רע״ם. התרחקות מ-61 בלעדיהם משמעותה הסתמכות על חברי הכנסת האחרים ברע״ם, שנוחים פחות לשיתוף פעולה מההנהגה עצמה של המפלגה.
תרחיש אופטימי: הממשלה קמה בתמיכת 60 חברי כנסת בגוש השינוי ויואב סגלוביץ׳ אחד. מנסור עבאס נמנע, ואחרי חקיקת חוק גיוס נכנסות יהדות התורה וש״ס לממשלה, כולל פיוס היסטורי בין דרעי לליברמן.
תרחיש פסימי: ליברמן, בנט או איזנקוט מתאכזבים משום שלא קיבלו את תפקיד ראש הממשלה. הממשלה מוקמת על חודו של קול, אחמד טיבי ונתניהו שוב משתפים פעולה כדי שהיא תיפול, וישראל נגררת לבחירות ללא וועדת חקירה, רפורמה משפטית או חוק גיוס.
השתלטות על הכנסת – ו״יהיה בסדר״
על התרחיש הזה דיבר בשבוע שעבר אחמד טיבי בתוכנית ״פגוש את העיתונות״, כשאמר שהמפלגות הערביות יפעלו להדיח את יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה מיד לאחר הבחירות, וכך ישתלטו על הכנסת.
אוחנה והליכוד, כצפוי, רכבו על המציאה. אוחנה טען כי טיבי כועס שתחתיו הוא לא זכה לכהן כסגן יושב ראש הכנסת לראשונה מזה שנים רבות. לדברי אוחנה, טיבי חשף את התוכנית שלו ושל איזנקוט להחליף אותו במועמד מהשמאל בדרך לממשלה משותפת. אוחנה סיכם כי הציבור קיבל הוכחה נוספת לכך שאיזנקוט יקים ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות.
אוחנה אולי מעט הפריז בדבריו, אבל הרעיון שהציג בהחלט אפשרי: המפלגות הערביות אמנם לא יתמכו באופן ישיר בממשלת איזנקוט, אבל יחד עם האופוזיציה הציונית הן ישתלטו על הכנסת ויקדמו מהלכי חקיקה מהירים. אלה יכולים לכלול את חוק הגיוס הכולל שירות לאומי מוגבל למגזר הערבי, הקמת ועדת חקירה ממלכתית וחוק הגבלת כהונה, וזאת בתמורה להישגים לחברה הערבית, בהם ביטול חוק קמיניץ, תיקון חוק הלאום והעברת תקציבים.
מכאן ייתכנו כמה אפשרויות: או שתקום ממשלת אחדות כפי שצוין לעיל; או שתקום ממשלת מיעוט צרה שתנסה להתרחב ולשרוד ככל הניתן; או שישראל תלך לבחירות, בין אם נתניהו יופל ובין אם לאו, כשבידי גוש השינוי כבר יהיו לא מעט קבלות והישגים, לצד יצירת עובדות בשטח לגבי מידת שיתוף הפעולה עם הסיעות הערביות.
יש לציין שאפשרות כזו טומנת בחובה ניהול משא ומתן להרכבת ממשלה והחזקה במנדט מהנשיא תוך כדי חקיקת בזק, כשהזמן קצר מאוד והמלאכה מרובה. מפלגת ״כחול לבן״ ניסתה לבצע מהלך דומה ב-2020 ונבלמה, לאחר שנתניהו הטיל וטו על אחדות במקרה שיושב ראש הכנסת יוחלף.
סבירות: בינונית. מצד אחד, זו אפשרות מזמינה לכאורה שמאפשרת החזקה בכוח הפרלמנטרי וכפיית מהלכים בעייתיים על נתניהו, שיכריחו אותו או את שותפיו להצטרף לקואליציה. מצד שני, היא כוללת שיתוף פעולה נרחב וגלוי עם המפלגות הערביות, כולל הקיצוניות ביותר שבהן, מה שמהווה סיכון פוליטי משמעותי במקרה של גרירה לבחירות נוספות.
תרחיש אופטימי: מועמד גוש השינוי נבחר ליושב ראש הכנסת. ועדת החוץ והביטחון בראשות איזנקוט מעבירה חוק גיוס מקיף, ועדת החוקה בראשות רייטן מעבירה את חוק הנאשם, והוועדה לביקורת המדינה בראשות לפיד מקימה ועדת חקירה ממלכתית. תוך חודש מוקמת ממשלת שינוי רחבה בתמיכת החרדים.
תרחיש פסימי: ראשי הגוש לא מצליחים להסכים על מועמד ליושב ראש הכנסת. כל החוקים נתקעים, נתניהו מאשים את איזנקוט, ליברמן ובנט בברית פוליטית עם בל״ד, וישראל נקלעת לסבב אינסופי של בחירות.
וינטר יהפוך את ליברמן לראש הממשלה?
וינטר וליברמן עוקצים ומפלרטטים זה עם זה בתקשורת מאז כניסתו של הראשון לפוליטיקה. השניים מכירים שנים רבות, וינטר אף היה לתקופה קצרה מזכירו הצבאי של ליברמן בזמן שכיהן כשר הביטחון, ויש ביניהם הערכה הדדית. נשאלת השאלה האם וינטר גם יוכל להפוך את ליברמן לראש ממשלה. מדובר אומנם בקונסטלציה מורכבת, אך היא בהחלט אפשרית.
ראשית, ליברמן יידרש להשיג בבחירות יותר מנדטים מבנט, ולהגיע למספר מנדטים דו-ספרתי לראשונה מאז בחירות 2009. בהנחה שיעשה זאת ולאף גוש לא יהיו 61 מנדטים, השלב הבא יהיה לרתום את בנט למשימה ולשכנע אותו לעמוד תחת ליברמן תמורת תפקיד שר בכיר, דוגמת שר האוצר, או אפילו רוטציה בראשות הממשלה.
המהלך שעשוי להביא להקמת ממשלה נראה כך: גוש השינוי הציוני יעמוד על 56 מנדטים ללא המפלגות הערביות, ווינטר יהיה החלק החסר שישלים ל-61. אומנם וינטר דיבר בתקיפות נגד יאיר גולן והצהיר שימליץ רק על נתניהו, אך אם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה תגיע הזדמנות הפז של וינטר. בנט ווינטר עשויים להתאחד תחת ליברמן לגוש אחד, שאולי יהיה אף גדול ממפלגת ישר של איזנקוט. ליברמן ידרוש לכהן ראשון כראש ממשלה כתנאי להקמתה, וינטר יקבל את תפקיד שר הביטחון עם מספר מנדטים חד-ספרתי, ואילו איזנקוט יצטרך להסתפק בתפקיד שר בכיר אחר בטענה שעליו לצבור ניסיון, ואולי בהבטחה לרוטציה בהמשך.
יאיר גולן ומפלגת הדמוקרטים לא יוכלו לסרב להזדמנות להחליף את נתניהו. בדומה לכך, גם איזנקוט לא ירצה להצטייר כמי שמונע הקמת ממשלה משיקולי אגו. במקביל, וינטר יוכל להסביר למצביעי הימין שרק בזכות כניסתו לממשלה נמנעה ממפלגות השמאל השפעה במשרדים מהותיים, דוגמת המשפטים, ביטחון הפנים והחינוך שאותם הדמוקרטים דורשים. גולן וחברי מפלגתו יקבלו תיקים שאינם נמצאים במחלוקת אידיאולוגית עמוקה, כגון הפנים, התפוצות, הרווחה, התרבות והספורט, הבריאות והגנת הסביבה.
סבירות: תלויה בחלוקת המנדטים, אך אם המספרים יאפשרו זאת מדובר בסבירות בינונית עד גבוהה. אף אחד מהשחקנים בגוש השינוי לא ירצה להצטייר כמי שמפיל ממשלה בגלל אגו. מנגד, יש שיטענו כי וינטר ישמח לסגור חשבון עם איזנקוט ולמנוע ממנו את ראשות הממשלה, ועל הדרך לזכות גם בתפקיד שר הביטחון.
בתרחיש האופטימי: קמה ממשלה יציבה, רע״ם מסייעת ותומכת מבחוץ, וינטר מוביל חוק גיוס ורפורמות בצה"ל, והדמוקרטים מסופקים מהמשרדים שקיבלו.
בתרחיש הפסימי: איש מהצדדים אינו מסכים לוותר על ראשות הממשלה. אנשי הליכוד עורכים הפגנות מתחת לביתו של עופר וינטר, יוסף חדאד ונטעלי שם טוב קרובים להישבר, והדמוקרטים אינם מוכנים להתפשר על החלפת בן גביר במשרד לביטחון לאומי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו