האסטרטגיה של גוש השינוי - שעשויה להתברר כצעד נואש

אם כולם טוענים לכתר ואחד מוקצה מחמת הברחת מנדטים - מי יעשה סדר בקרבות ראשי גוש השינוי? לא בפעם הראשונה בגוש השינוי או בשמו המקורי מרכז-שמאל עוסקים בחלוקת עור הדוב לפני שניצחו בבחירות. וככל שהפומביות גדלה והרוחות מתלהטות, מתרחקים המצביעים מאזורי הרעש ומרחיקים עוד יותר את גוש השינוי מ-61 מנדטים, וגם מ-57.

הציפייה כאילו יו"ר ישראל ביתנו ליברמן או יו"ר ביחד בנט שרואים עצמם מוכשרים יותר לתפקיד ראש הממשלה וגם ראויים יותר מיו"ר ישר איזנקוט (המכונה טירון פוליטי) - יפנו לו את הדרך ויודיעו מראש שיוותרו על תפקיד ראש הממשלה שואפים לאפס. גם קריאתו של יאיר גולן לא קיבלה התייחסות, מהטעם הפשוט - בנט וליברמן בטוחים שכל מה שיוצא לו מהפה מבריח מנדטים.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

בוואקום הזה נותר אחד שטרם נשמע קולו, יו"ר יש עתיד - יאיר לפיד. מי שארגן את ממשלת השינוי, לא נשמע עד לרגע זה. דווקא הוא שכבר הודיע מראש שפניו לא ללשכת ראש הממשלה אלא לממשלה הבאה - יכול לנסות להרגיע את קרבות גוש השינוי לפני שהמפתחות להרכבת הממשלה הבאה חוזרים ובאופן סופי לידי ראש גוש הימין הבלתי מעורער - נתניהו.

בראש רשימת הערכים של יש עתיד, אלה שנכתבו כבר לפני עשור נכתב "טובת המדינה קודמת לטובת יש עתיד" ואמנם שבזמן אמת רגע אחרי הטבח המחריד בתולדות העם בישראל לפיד לא התעלה לגודל השעה ונכנס לממשלה, יש מי בסביבתו מאמין שהוא זה שגם הפעם יצליח לעשות סדר בקרב הטוענים לכתר כולם. לפחות טובת גוש השינוי לפני טובת המפלגה.

בינתיים בהיעדר אסטרטגיה להשקטת המירוץ בתוך גוש השינוי, נראה שבדבר אחד יש הסכמה גורפת - להעביר את הבלגן לגוש הימין וביתר שאת לליכוד של נתניהו. ליברמן, בנט ואיזנקוט חלוקים עמוקות על מי ינהיג את הממשלה הבאה ביניהם וגם על השאלה האם לגלות מראש לבוחרים העתידיים שאין מנוס מהישענות על מי מהמפלגות הערביות, אבל נראה שגם בלי החלטה מוסכמת לצוותי הקמפיינים יש יעד משותף אחד: קמפיין לאחריות נתניהו לשבעה באוקטובר, לכסף הקטארי ולצמיחת חמאס.

כבר שבועות שבכל בוקר כמעט יש אוסף חגיגי של ידיעות עבר לצד מידע חדש על עזה וחמאס. המפלצת שגדלה לנתניהו מתחת לעיניים והובילה את השבעה באוקטובר מגויסת לשלב ההוכחות לפני בחירות גם בלי ועדת חקירה.

הסיבה פשוטה - גוש הימין מאורגן, לייצר בו בקיעים זו משימה חסרת סיכוי ולכן הדרך היחידה להחזיר מתלבטים לגוש השינוי עוברת דרך הסיבה שבגינה לכאורה מצביעים חיפשו להם בית חדש מהבחירות האחרונות ועד היום: הטבות לחרדים ואם לא זה אז חמאס והטבח.

אלא שגם במספרים הדרך לניצחון גוש השינוי מתרחקת ולא מתקרבת. בכל סקר שבדק את עמדות הציבור הישראלי עמדותיו זזו ימינה. הסיבה לנטישה ההמונית הייתה החרדים והטבח ובעוד נראה שסוגיית הגיוס כמעט ומוצתה כבר בשלב הקרבות המוקדמים - עכשיו איזנקוט וליברמן בעיקר דוחפים קדימה את הטבח והאחראים לו.

כשבצד השני דוחפים לקדמת הבמה את האלטרנטיבה שהם מתאמצים להסתיר שכוללת את יאיר גולן בקבינט ואת מנסור עבאס כשותף שהממשלה תלויה בו. קצת יותר מ-30 ימים לבחירות ועם חג סוכות באמצע הקרב על תשומת הלב של הבוחר הישראלי תעלה מדרגה והווליום יתגבר בהתאם. השאלה שתישאר בפני הבוחר ב-27.10 איזה אלטרנטיבה גרועה פחות.