בית המשפט העליון קבע היום (חמישי) כי נציגי מפלגות אינם רשאים להעביר מידע מהקלפיות על אזרחים שמימשו את זכות ההצבעה. פסק הדין שם סוף לפרקטיקה שנועדה לאתר מצביעים פוטנציאליים ביום הבחירות, וקובע כי מדובר בפגיעה בוטה בזכות לפרטיות.
ההחלטה התקבלה בעקבות שורת עתירות שהוגשו נגד ועדת הבחירות המרכזית על ידי תנועת הליכוד, מפלגת המילואימניקים וארגונים נוספים. הרכב השופטים, שכלל את יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב, קבע פה אחד כי איסוף המידע אינו חוקי. השופטת וילנר, שכתבה את פסק הדין המרכזי, הסבירה כי לפרקטיקה זו אין כל בסיס בדין וכי היא מפירה במפורש את חוק הגנת הפרטיות.
לדברי השופטים, ועדת הבחירות המרכזית חרגה מסמכותה בתחילת החודש כשאישרה לנציגי המפלגות להמשיך להעביר נתונים בתנאים מסוימים. בעקבות פסק הדין, אישור זה בוטל לחלוטין.
עד כה, נציגי המפלגות בקלפיות נהגו לרשום מי הגיע להצביע ולהעביר את הנתונים למטות. המידע איפשר למפלגות לדעת מי מתומכיהן נשאר בבית, וללחוץ עליו לצאת להצביע באמצעות טלפונים והודעות טקסט. מעתה, שיטה זו אסורה בשימוש.
הפסיקה הנוכחית חותמת מאבק משפטי שהתנהל בשבועות האחרונים. בחודש שעבר קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, כי העברת המידע מהווה פגיעה בפרטיות. הליכוד עתר נגד החלטה זו וביקש לאפשר את הדיווחים, מה שהוביל לדיון המורחב ולפסילת המנגנון כולו.
במקביל לדיונים בבית המשפט, הרשות להגנת הפרטיות הבהירה למפלגות כי תאכוף את האיסור בקפידה. ראש הרשות, גלעד סממה, ציין כי שימוש במידע על אזרחים שמצביעים חושף את המפלגות ומפעילי האפליקציות לקנסות כבדים. הוא אף הבהיר כי הפרת החוק בנושא מהווה עבירה פלילית שהעונש עליה מגיע לעד חמש שנות מאסר.
מיריב לוין נמסר כי "שופטי בג״ץ יודעים שהבחירות הן על השאלה מי ימנה עשרה שופטי עליון בממשלה הבאה - אני כשר המשפטים בממשלת נתניהו או שר המשפטים בממשלת יאיר גולן - עבאס - טיבי". עוד הוסיף שר המשפטים כי "הם מנסים לעצור את גלגלי השינוי שהחל, ולמנוע מאיתנו להשלים את הרפורמה. מבחינתם, כל האמצעים כשרים כדי להטות את תוצאות הבחירות. בצעד נואש, הם משנים את כללי המשחק תוך כדי משחק, בניגוד לכל קביעותיהם במקרים אחרים. הם פוגעים בטוהר הבחירות וממציאים כללים חדשים שלא היו מעולם, במטרה לדכא הצבעה וכדי לנסות לחזור לשלוט במדינה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו