המלחמה על האמת: כך נתמודד עם מבול ה"פייק ניוז" בבחירות

רגע לפני שהאזרחים בישראל יישלפו את הפתקים מאחורי הפרגוד, גוברים החששות מפני התפוצה הנרחבת של מידע כוזב ברשתות החברתיות ומפני ההשפעה האפשרית שלו על היכולת לקבל החלטה רציונלית בקלפי, על בסיס מידע אמיתי. החששות הללו אינם מוגזמים, שכן החברה בישראל חשופה מאוד ל"פייק ניוז". עם זאת, לצד הסכנה הגדולה, מחקרים מצביעים גם על סיבה לאופטימיות, המראה כי ניתן להילחם בשקר וכי כל אחד יכול לאמץ כלים פשוטים להתמודדות.

כדי להבין את גודל השעה, ד"ר מיה מזור טרגרמן, סגנית דיקן ביה"ס לתקשורת במכללה האקדמית נתניה, מדגישה כי תופעת המידע הכוזב אינה תופעה חדשה שנולדה אך ורק בעידן הרשתות. כבר בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת סערה העיתונות בארץ ישראל סביב פרשיות שמקורן בידיעות חדשותיות שקריות. אלא שההתפתחויות הטכנולוגיות בעשורים האחרונים שינו לחלוטין את המשחק.

הרשתות החברתיות, יישומוני המסרים המידיים כמו טלגרם והבינה המלאכותית מאפשרים כיום לייצר ולהפיץ תוכן שקרי מתוחכם ומותאם לקהלים ספציפיים במהירות ובכמות שלא נודעה בעבר. לתופעה הזו יש השלכות רחבות היקף, שכן היא מסיטה את הדיון הציבורי מסוגיות אמיתיות, מגבירה את הקיטוב וההקצנה ומאיימת על עצם היכולת להגיע להסכמות חברתיות המבוססות על עובדות.

אלא שהמציאות הישראלית מציבה אתגר מורכב במיוחד. "הסכנה הייחודית של ה'פייק ניוז' לחברה הישראלית נובעת משילוב בעייתי במיוחד", מסבירה ד"ר מזור טרגרמן, בהתבסס גם על התראות איגוד האינטרנט הישראלי.

לדבריה, השילוב כולל קיטוב פוליטי וחברתי גובר, אי-יציבות פוליטית וביטחונית, שימוש נרחב מאוד של ישראלים ברשתות החברתיות ואוריינות מדיה נמוכה בהשוואה לעולם. המציאות הזו מחייבת למצוא דרכי התמודדות מול מבול הפייק, אף שמדובר במשימה לא פשוטה כלל.

אחד הקשיים הבסיסיים מתחיל כבר בניסיון להבחין בתוך שטף המידע בין אמת לשקר ולהבין את ממדי התופעה. מוסדות אקדמיים, גופי ממשל וארגונים אזרחיים עושים מאמצים כבירים לעקוב אחר התפשטות הפייק, אך ריבוי ערוצי ההפצה, השיפור הטכנולוגי והצורך להסתמך על יכולות האבחנה של בני אדם מציבים מכשולים מתודולוגיים רבים.

כך למשל, הערכות לגבי חשיפה נמוכה יחסית של גולשים לפייק ניוז עשויות להיות אופטימיות מדי, מכיוון שהן מתבססות על דיווחים עצמיים או פעילות נצפית כמו תגובות ושיתופים, ולא על עצם החשיפה בזמן הגלילה. יתרה מזאת, החשיפה ל"פייק ניוז" גבוהה במיוחד דווקא בקרב אוכלוסיות שרגישות לו, נוטות לחפש אותו באתרים לא אמינים ומרבות לשתף אותו.

אך למרות התמונה המורכבת, הסיפור אינו מסתכם רק באיומים, אלא מכיל בתוכו גם פתח לתקווה. מחקרים מהעולם מראים שאנשים דווקא מסוגלים, בגדול, להבחין בין אמת לשקר, מזהים שקרים גם כשהם מגיעים מהצד הפוליטי שבו הם תומכים, ומעדיפים להפיץ תכנים אמיתיים.

למעשה, רק חלק קטן יחסית מהמשתמשים - פחות מ-20 אחוזים - מפיצים פייק במטרה לקדם אג'נדות פוליטיות. הרוב עושים זאת מסיבות של הסחת דעת, בלבול והצפה רגשית שיוצר מבול התוכן, המפחיתים את היכולת והרצון לחשוב בצורה ביקורתית.

הכלים המעשיים להתמודד עם מבול של שקרים

ד"ר מזור טרגרמן מפרטת כי באמצעות צעדים פשוטים יחסית ניתן לשפר את היכולת להתמודד עם הפייק. ראשית, חינוך למחשבה ביקורתית ושיפור הידע על אופן התנהלות המדיה יכולים לסייע בהערכה טובה יותר של המידע שאנו צורכים.

שנית, עצירה לבחינת התוכן לפני הלחיצה על כפתור השיתוף, בעידוד אזכורים חוזרים בתקשורת, עוזרת ליצירת הרגל של בדיקה והסברה. שלישית, ניתן ליצור "חיסון" לפייק על ידי היכרות עם טכניקות הטעיה נפוצות, כגון קיטוע מידע מההקשר שלו, הקצנת מחלוקות במסרים בסגנון "או אנחנו או הם", כשבמציאות קיימות אפשרויות נוספות, ושימוש במניפולציות רגשיות. כלים אלו אפקטיביים ונמצאים בידיו של כל אחד ואחד מאיתנו במאבק על האמת.

עם זאת, המשימה אינה יכולה להיות מוטלת כולה על כתפי הציבור. היעדר יכולת פיקוח משמעותית על הרשתות החברתיות וחוסר במדיניות סדורה מקשים על ההתמודדות עד מאוד. דוח מבקר המדינה מחודש יולי השנה מתריע על כך וקובע כי ליקויים משמעותיים בהתמודדות עם התופעה לא טופלו במשך שנים. הדוח מוסיף וקובע כי למרות התגברות הסכנה, לישראל אין מדיניות לאומית סדורה להתמודדות, ואף לא נקבע גורם שיוביל את המאמץ בנושא.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

המציאות הזו אכן מדאיגה מאוד, אך בתקופה רגישה כמו תקופת בחירות, שבה להחלטות שמתקבלות על בסיס המידע שאנחנו צורכים יש משמעות לחברה בכללה, הניסיון והמאמץ של כל פרט נותרים קריטיים. הבחירה שלנו לעצור, לבדוק ולא למהר להפיץ דורשת מאמץ, ואף שאינה פשוטה וכנראה לא תמגר לחלוטין את תופעת ה"פייק ניוז", עצם הניסיון, החתירה לאמת ולקיחת האחריות ברמת הפרט הם צעדים ברורים קדימה.