"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סיוט בדירת שותפים: המפלגות שנמצאות בסכנת הכחדה | עמית סגל

17 אחוז מהציבור מעידים שהשותפות הקואליציוניות העתידיות גורמות להם להתלבט בנוגע להצבעה • עבור וינטר ויועזליכה מדובר בהכרעה קיומית • נתוני סקר "היום" ומכון "קנטאר"

0השמעה
נתניהו, בנט, איזנקוט ועופר וינטר , אןרן בן חקון, יוזי זלינגר, מעיין טואף
נתניהו, בנט, איזנקוט ועופר וינטר | צילום: אןרן בן חקון, יוזי זלינגר, מעיין טואף

פעם הייתה בישראל הצבעה ישירה לראשות הממשלה. אחר כך נשארנו רק עם ההצבעה לכנסת. היום, כל הצבעה היא שלושה בפתק אחד: גם למפלגה שמופיעה עליו, גם עבור ראש הממשלה שהמפלגה תתמוך בו, גם עבור הגוש שהיא חלק בלתי נפרד ממנו.

מקובל לחשוב שהשנים האחרונות התיכו את הגושים, שפעם היו נזילים בהרבה. כך, נתניהו לא מתנער מבן גביר, איזנקוט חותם הסכם עודפים עם יאיר גולן ובאמצע לא נותר כמעט דבר. אבל מסתבר שלא כולם שלמים עם הכורח לגור בדירת שותפים. ככלל, 17 אחוז מהציבור אומרים עדיין שהשותפות הקואליציוניות העתידיות גורמות להם להתלבט משמעותית לגבי ההצבעה או מפחיתות אותה משמעותית.

בליכוד, השותפות עם החרדים ובן גביר גורמת ל-21% מהמצביעים לשקול מחדש את החלטתם, אצל בנט (18%), ליברמן (15%) ואיזנקוט (12%) אמנם במידה פחותה, אבל בפועל לא פחות מנדטים מתלבטים. באופן לא מפתיע, ככל שמתרחקים מהמרכז, שיעור המתלבטים יורד.

זה עובד גם הפוך: יותר מרבע מתומכי וינטר עדיין מהססים, ככל הנראה בגלל הצהרות התמיכה שלו בנתניהו (ואולי גם בגלל החשש מהצד השני שהוא יילך בסוף עם ליברמן ובנט). אצל יועזליכה המספר מזנק ל-32%. עבור שתי המפלגות האלה מדובר בהכרעה קיומית. מה שיגידו בנושא יכול להרגיע את חששות המצביעים - או לאשש אותם ולהשמיד אותן מתחת לאחוז החסימה.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום<<
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר