עד כמה אפשר לסמוך על הסקרים? האמת מאחורי "טעות הדגימה"

אם תסתכלו טוב טוב באותיות הקטנות מתחת לכל סקר - כמעט תמיד תמצאו את המשפט הבא: "הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של ישראלים. טעות הדגימה המרבית היא 4.2 אחוזים, בסבירות של 95 אחוז".

אבל מה זה בעצם אומר? אם הסקרים משקפים את מצב המנדטים, אז למה יש בהם "טעות דגימה"? ומה הטווח האמיתי של התוצאות? יצאנו לבדוק.

טעות הדגימה היא למעשה מושג סטטיסטי, שמנסה להסביר עד כמה הסקר שנעשה מדויק. למעשה, טעות של 4.2% אומרת שלפי השיטה בה נעשה הסקר - תוצאות המנדטים בפועל יכולים לנוע ולמעלה בכ-4.2% אחוזים לכל מפלגה ומפלגה.

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

במספרים מוחלטים - זה מתרגם למנדטים לפי גודל המפלגה: במפלגות גדולות מדובר על טעות של עד 2 מנדטים, בבינוניות - מנדט וחצי, ובקטנות עד מנדט.

הקוראים בטח אומרים לעצמם - נו, כשאנחנו מדברים על מערכת בחירות כל כך צמודה, טווחים כאלה משנים לגמרי את המשחק. הם יכולים להצביע על ניצחון מוחץ לקואליציה, תיקו גושי או ניצחון מוחץ לאופוזיציה. ובכן, הקוראים צודקים - אלא שכאן נכנסת לתמונה עקומת הפעמון.

לא נלאה אתכם במתמטיקה מסובכת, אבל המשמעות היא שככל שבוחנים טווח טעות קטן יותר, הסבירות שהמדגם נכון גדולה יותר. על גרף אפשר לראות את זה ממש כמו פעמון, באמצע, איפה שתוצאות האמת, נמצאים יותר ויותר מדגמים, וככל שמתרחקים מתוצאות האמת - נמצאים פחות ופחות.

כשבאותיות הקטנות כתוב שטעות הדגימה נכונה בסבירות של 95% - המשמעות היא שב-95 מתוך 100 סקרים - הטעות לא תעלה על 4.2 אחוז, פחות או יותר ממספר המנדטים שהתקבל בסקר. אבל בפועל, כפי שהוסבר פה - רוב מוחלט של הסקרים קרובים אף יותר לתוצאות האמת.

אז למה בכל זאת ישנן תוצאות שונות בין הסקרים לבין התוצאות בפועל?

צריך לזכור כמה אמיתות לגבי סקרים: ראשית, גם להם יש מגבלות סטטיסטיות מטבעם. אף סקר, חוץ מזה שנעשה ביום הבחירות בקרב כל המצביעים, לא יכול להגיע לדיוק של מאה אחוזים.

לכן, היו כאלה שהתלוננו שהסקרים טועים, אחרי שאלו שנעשו ימים לפני הבחירות הקודמות צפו שמרצ תעבור את אחוז החסימה - אבל בסופו של דבר היא לא צלחה אותו. העניין הוא שההפרש בין אחוז החסימה לבין התוצאה של מרצ בפועל היה כל כך קטן (0.09 אחוז, ליתר דיוק) - שאף סקר לא היה יכול לזהות אותו.

ויש גם אמת נוספת, לא פחות חשובה: סקרים נכונים ליום שבו הם נעשו. בישראל אסור לפרסם סקרים בשלושת הימים לפני הבחירות, ואלו ימים קריטיים - שבהם יכולים לקרות שינויים דרמטיים.

כך, למשל, הסקרים האחרונים ב-2015 צפו ניצחון למפלגת "המחנה הציוני" של הרצוג ולבני - בעוד שבפועל הליכוד ניצח. אפשר לומר שהסוקרים טעו - אבל האפשרות הסבירה יותר היא שהמגמה הזאת פשוט לא הייתה יכולה לבוא לידי ביטוי בסקרים של ימים לפני הבחירות.