השיח הפוליטי בימים האחרונים התמקד בשאלה מי יחתום על הסכם עודפים עם יאיר גולן. אלא שהמהלך של גדי איזנקוט מספר סיפור פוליטי רחב יותר: הוא מבקש למצב את עצמו כמנהיג הגוש שמסוגל לסדר את השורות ולקבוע את כללי המשחק.
הסכמי עודפים: הקרב הפוליטי הבא - בתוך הגושים
בצד של בנט וליברמן, החיבור בהסכם עודפים הוא כמעט טבעי, שתי מפלגות ימין וימין-מרכז, כאשר לבנט יש גם אינטרס אלקטורלי מובהק לחבור למפלגה קטנה ממנו כדי למקסם את הסיכוי לקבלת מנדט עודף.
>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<
מנגד, בגוש הימין הציונות הדתית צפויה לחתום עם הליכוד, בעוד ש״ס ויהדות התורה צפויות לחתום ביניהן. המשמעות: עוצמה יהודית ועמך ישראל נותרות בחוץ, ונדרשות למצוא זו את זו להסכם עודפים - למעשה, הילדים הדחויים של הגוש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו