"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחירות 2026 לא יוכרעו? לנתניהו כבר יש נשק סודי לקראת 2027

סגירת הרשימות לכנסת חושפת פיצול מדאיג בשורות מחנה הימין ומציבה את ראש הממשלה בפני אתגר ארגוני מורכב • המאבק על מקומות ועל תיקים מעמיד במבחן את יכולתו של נתניהו לכפות סדר ולייצר רשימה מאוחדת לקראת סבב בחירות אפשרי

0השמעה
נתניהו מצביע , אורן בן חקון
נתניהו מצביע | צילום: אורן בן חקון

עם סגירת הרשימות, התמונה שהתקבלה לא הייתה טובה לימין. "עוצמה יהודית" הגישה רשימה עצמאית. הציונות הדתית ניסתה לצרף את עופר וינטר וכשלה, ובצלאל סמוטריץ' תקף אותו בחריפות על כך ש"גמר בדעתו להתמודד באופן עצמאי ולהמר בחוסר אחריות על עתיד שלטון הימין". במילים אחרות: נתניהו נכנס למערכת הבחירות הזו כשהוא לא הצליח לכפות סדר בבית שלו".

>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<

אלא שהפיצול הזה הוא בעיה טכנית, לא בעיה אידאולוגית. בן גביר, סמוטריץ' ווינטר חלוקים על מקומות ברשימה ועל תיקים ולא על השאלה מי צריך להיות ראש הממשלה. וזה בדיוק סוג הסכסוך שסיבוב שני פותר.

עופר וינטר | צילום: חיים גולדברג / פלאש 90

לנתניהו יש ניסיון מוכח בדיוק במהלך הזה. ב־2019 הוא כפה את "איחוד מפלגות הימין", ב־2021 הוא היה הכוח שמאחורי הרכבת הציונות הדתית עם עוצמה יהודית ונעם, וב־2022 הוא חזר על אותו תרגיל. הדפוס חוזר: ככל שסבבי הבחירות מצטברים, כך הימין מתכנס. ובסיבוב שני יהיו בידיו שלושה מנופים לכפות אחדות, מנופים שאין לו היום:

אשמה. אם הימין יפספס את השלטון בגלל קולות שנשרפו מתחת לאחוז החסימה, יהיה שם ומספר לאחראים. פוליטיקאי שנתפס כמי שהפיל את הגוש נכנס לסיבוב הבא כשהוא נלחם על חייו.

שנית, פחד קיומי. מפלגה שירדה מתחת לאחוז החסימה או שריחפה סביבו לא מנהלת משא ומתן מעמדה של כוח אלא מעמדה של הישרדות.

השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר | צילום: אורן בן חקון

שלישית, מטבע. נתניהו הוא היחיד בגוש שיכול להבטיח תיקים, שריונים ומקומות ריאליים כי הוא היחיד שיכול להרכיב ממשלה. אף אחד מהשלושה לא יכול להציע לשניים האחרים דבר.

לגוש האופוזיציה יש בעיה, הוא נשען על מוטיבציה, על תחושת הזדמנות ועל אנרגיה של שינוי. אלה מתכלים אחרי כישלון. נתניהו, לעומת זאת, נכנס לסיבוב שני מעמדת ראש ממשלה מכהן בממשלת מעבר עם שליטה בסדר היום, ועם בסיס בוחרים שהוכיח שהוא מגיע לקלפי גם בפעם הרביעית והחמישית.

ראשי האופוזיציה, סבב שני יהיה מורכב עבורם | צילום: יואב דודקביץ, אורן בן חקון, יונתן זינדל/פלאש90

התוצאה: אותו אירוע עצמו סיבוב בחירות נוסף מייצר עבור צד אחד הזדמנות ארגונית, ועבור הצד השני סיכון קיומי.

עם זאת, הצד השני של המשוואה קיים, ואסור להתעלם ממנו. ראשית, המשבר החרדי סביב חוק הגיוס עדיין פה ואין ערובה שהוא ייפתר בסיבוב שני ובלעדיו אין 61 גם עם ימין מאוחד. שנית, כפיית איחוד גובה מחיר: רשימה מאוחדת מדי מרחיקה מצביעים מהשוליים לא פחות משהיא חוסכת קולות. שלישית, גם ההנחה שהאופוזיציה תתפרק אינה ודאית - לחץ ציבורי אחרי כישלון עשוי דווקא לדחוף לאיחוד שנמנע הפעם, בדיוק כפי שקרה לימין. ורביעית, אפשר לטעון שהתמונה הפוכה: נתניהו, ולא יריביו, הוא זה שנשחק בכל סבב נוסף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר