קצת יותר משבועיים לפני המועד האחרון להגשת הרשימות, החשש מ"שריפת קולות" בשני הגושים הפוליטיים הולך ונעשה מוחשי. על רקע הסקרים הצופים שלאף גוש אין 61 מנדטים בשלב זה כדי להרכיב ממשלה - החשש הופך להיות קריטי.
שורה של מפלגות חדשות וקטנות צפויות להתמודד בבחירות הקרובות, וחלק ניכר מהקולות שיקבלו עשוי להגיע ממפלגות המזוהות עם הגושים הגדולים ולמנוע מהן לעבור את אחוז החסימה.
מפלגת "האחדות" של גלעד ארדן ויולי אדלשטיין עוררה עניין רב עם השקתה, אך בשלב זה אינה עוברת את אחוז החסימה, על פי כמה סקרים שנערכו לאחרונה. אף שהשניים הצהירו על כוונתם להקים מפלגת אחדות, הם שבים ומדגישים כי מדובר במפלגה הנמצאת בימין - עובדה שעשויה להשפיע על חלוקת הקולות בגוש.
>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<
>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<
לשאלה על החשש מתרחיש בחירות 1992, שבו מפלגות רבות נותרו מחוץ לכנסת, אמר ארדן ל"היום": "גוש האחדות הוא הגוש היחיד שיכול לגרום לפתרונות ולאחדות. בגוש הזה יש שלוש מפלגות - חילי, גנץ ואנחנו - וסדר גודל של 12-8 מנדטים. המבחן שלנו הוא אם נצליח להתאחד לכוח מרכזי אחד. אני פתוח לחיבורים, זה לא עניין של אגו".
תא"ל (מיל') עופר וינטר צפוי להודיע מחר על הצטרפותו למערכת הפוליטית. פעיל ההסברה הבולט יוסף חדאד עשוי להיות אחד השמות הבולטים ברשימה של וינטר.
מלבדם כבר הודיעו בגוש הימין על התמודדותם אבי מעוז (נעם לישראל) - שאליו הצטרפה יסכה חיימוב, אחותו של ראש שב"כ דוד זיני. עוד ברשימה: משה פייגלין (זהות), מיכאל בן ארי וברוך מרזל (ישראל יהודית שלמה ואיתנה) ושרן השכל (ישראל תחילה), שקיבלה חיזוק מעניין בדמותו של יונתן פולארד.
התעוררות במגזר הערבי
גם בגוש האופוזיציה, המכונה "גוש השינוי", קיימות מפלגות שעלולות להקשות על המפלגות הגדולות.
בני גנץ וכחול לבן, בית ציוני־המילואימניקים של טרופר והנדל, וכן מפלגתו של ירון זליכה עשויים למשוך קולות שמצויים באופן מובהק בגוש האופוזיציה, גם אם חלק מהמפלגות מצהירות כי בכוונתן לפנות לקהלים רחבים יותר. גנץ כבר הודיע כמה פעמים כי לא יישב בממשלה צרה, ואף הגדיר ממשלה שכזו כ"מבוא לטבח הבא", אך השיחות שקיים בעבר עם כמה פוליטיקאים לא הבשילו לכדי חיבור.
מפלגת בית ציוני־המילואימניקים תקפה אתמול את הקמפיין של ארדן: "תמוה שמפלגה שקוראת לעצמה 'האחדות' עסוקה מיום הקמתה בפילוג. ארדן, כדי לפלג ולהגדיר כל יריב פוליטי כאיש שמאל, כבר יש את נתניהו. כדי לתקוף מפלגה של לוחמים שיצאו מהבית ועושים מאות ימי מילואים מאז 7 באוקטובר צריך כבר ניתוק מתקדם".
בתוך כך, שלוש המפלגות הערביות, חד"ש, תע"ל ובל"ד, הודיעו בסוף השבוע האחרון על ריצה משותפת. המהלך מגיע לאחר שבבחירות האחרונות בל"ד נותרה מחוץ לכנסת, מכיוון שלא הצליחה לעבור את אחוז החסימה, אף שגרפה יותר מ־138 אלף קולות.
בבחירות 2022 עמד אחוז החסימה על 154,855 קולות, 3.25% מסך כל הקולות הכשרים, שעמדו על 4,764,742. שיעור ההצבעה באותן בחירות היה כ־70%, כך לפי הנתונים הרשמיים שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית דאז.
מרצ, בראשות זהבה גלאון, נותרה אז מחוץ לכנסת, לאחר שקיבלה 150,793 קולות בלבד - כ־4,000 קולות פחות מהנדרש. בל"ד קיבלה 138,617 קולות, והיו חסרים לה כ־16 אלף קולות כדי להיכנס לכנסת.
גם איילת שקד והבית היהודי לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה. הרשימה קיבלה 56,775 קולות - כ־100 אלף קולות פחות מהרף הדרוש. מפלגתו של ירון זליכה קיבלה 13,920 קולות בלבד.
אחוז החסימה יעלה
לפי מחקר של מרכז טאוב, בבחירות 2022 ירדו לטמיון כמעט 420 אלף קולות - 8.8% מכלל המצביעים. מדובר בכמות קולות המקבילה לעשרה מנדטים בכנסת.
לפי המחקר, בבחירות הקרובות צפוי אחוז החסימה להיות גבוה יותר, בשל הגידול במספר בעלי זכות הבחירה. בנובמבר 2022 עמד מספר בעלי זכות הבחירה על 6.789 מיליון, ואילו בסוף אוקטובר 2026 צפוי מספרם להגיע ל־7.561 מיליון. הגידול נובע, בין היתר, מהצטרפותם של שנתונים רחבים למעגל בעלי זכות הבחירה, וכן מגלי התאזרחות של עולים ושל אזרחים חדשים.
בהנחה ששיעור ההצבעה יעמוד על כ־70%, בדומה לבחירות האחרונות, כרטיס הכניסה לכנסת עשוי לעמוד על כ־171 אלף קולות כשרים. המשמעות: כל מפלגה שתתקרב לרף אך לא תעבור אותו עלולה להפוך את הקולות שקיבלה לקולות מבוזבזים, ולהשפיע באופן דרמטי על יחסי הכוחות בין הגושים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו