מי הם השמות החדשים שהבוחרות והבוחרים היו רוצים לראות בכנסת הבאה? נתונים חדשים ומפתיעים, שהגיעו באופן בלעדי לידי "היום", מגלים כי הגבולות המסורתיים בין ימין, שמאל ומרכז הולכים ומטשטשים, כאשר הציבור מביע עניין רב בדמויות חדשות בזירה הפוליטית.
לצד פוליטיקאים ותיקים כמו חילי טרופר, ירון זליכה ויועז הנדל, הסקר מציג שמות בולטים מהחברה האזרחית והצבאית: יוסף חדאד, יונתן שמריז, לוסי אהריש ותא"ל (במיל') עופר וינטר, שאמנם מוכר לציבור, אך נחשב לשם חדש לחלוטין במערכת הפוליטית.
מהנתונים עולה כי הפעיל החברתי יוסף חדאד מוביל את הרשימה, לאחר ש-26% מהנשאלים השיבו כי היו רוצים לראות אותו במשכן. אחריו ברשימה: חילי טרופר עם 20%, ירון זליכה עם 17%, ועופר וינטר שזוכה לתמיכה של 15% מהנשאלים.
כמו כן, יועז הנדל קיבל 12% מקולות הנשאלים, בעוד שיונתן שמריז ולוסי אהריש זכו ל-13% תמיכה כל אחד. מפקד פיקוד העורף לשעבר דדי שמחי, שרת הפנים לשעבר איילת שקד, ושר האוצר לשעבר משה כחלון, קיבלו 10% מהקולות כל אחד - נתון זהה לזה שקיבל הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. ח"כ יולי אדלשטיין, פרופ' משה כהן-אליה והפעיל החברתי איציק בונצל סוגרים את הרשימה עם כ-8% תמיכה.
המסקנה הפוליטית: הנתונים מראים כי גבולות הגזרה הרגילים אינם ברורים מספיק. הנשאלים תומכים במקביל בדמויות המזוהות עם הימין ובשמות הממוקמים שמאלה מהמרכז. הריכוז הגבוה של מועמדים במרכז המפה הפוליטית מעיד על קיומם של קולות צפים רבים, שעשויים להכריע את זהות ראש הממשלה הבא.
כאב הראש של הגושים
במערכת הפוליטית מבינים ששמות חדשים עשויים מחד לספק את המומנטום הדרוש להשגת שלטון, אך מאידך עלולים להוביל לשריפת קולות יקרים מתחת לאחוז החסימה.
מקורות בקואליציה ששוחחו עם "היום" התייחסו למועמדותו של עופר וינטר, וציינו כי עד לאחרונה הפעיל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לחצים כבדים לריצה משותפת של איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. אולם, לפי אותם גורמים, נתניהו הולך ומתרשם כעת כי החיבור הזה אינו נכון פוליטית.
הסיבה לכך נעוצה בנתוני הסקר הנוכחי: ברגע שיוזמה פוליטית של וינטר "שותה" את מצביעי סמוטריץ', ברור שאין היתכנות שבן גביר יעניק מקומות ריאליים ברשימה משותפת לנציגי הציונות הדתית, שמצביעיהם עורקים לוינטר. מצב זה מותיר את וינטר ואת סמוטריץ' כשהם מתנדנדים סביב אחוז החסימה. ריצה בנפרד של שניהם עלולה לקבור בוודאות את אחת המפלגות - וסביר להניח שאת שתיהן. משום כך, טוענים הגורמים, אם נתניהו רוצה להציל את האלקטורט בימין, הוא ייאלץ לפעול לאיחוד ביניהם, כאשר השריונים הפוטנציאליים בליכוד עשויים לשמש כקלף מיקוח.
באופוזיציה מתייחסים ברצינות לשמות הללו, אך מדגישים כי יש להמתין לסגירת הרשימות הרשמיות. בכירים בגוש מבהירים כי הם מקיימים קשר רציף עם המועמדים השונים שעשויים להרכיב מפלגות לווין, אך אינם מסתירים את החשש מפני פיצול יתר שיעניק את הניצחון לנתניהו.
בסביבתו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, וברשימת "ביחד" מאמינים כי רק גוש מאוחד בראשותו יוכל להוביל את המחנה הליברלי לניצחון. שם מזכירים כמודל את "מפלגת טיסה" (מדיאר) מהונגריה, שבה התאחדה האופוזיציה סביב מועמד מהימין הליברלי - מה שאיפשר להעביר אליה מצביעים מתנדנדים ("סוויצ'רים"). המסר המרכזי שיוצא מסביבת בנט הוא ברור: הפיצול בגוש משרת רק אדם אחד - את בנימין נתניהו.
המחקר בוצע באמצעות חברת iPanel בקרב 1,024 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית היא 3.06%.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו