ניצחון לנתניהו: עו"ד מיכאל ראבילו נבחר למבקר המדינה

עו"ד מיכאל ראבליו, שייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו בעתירות לבג"ץ לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה סירבה לייצג את עמדתו, נבחר היום (רביעי) למבקר המדינה לאחר יום דרמטי בכנסת. ראבליו זכה ב-61 קולות מול 57 שקיבל שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון, לאחר שההכרעה נדחתה לשני סבבי הצבעה נוספים.

בסיבוב הראשון קיבל אלרון 60 קולות, ראבליו 57 ופתק אחד נפסל, כך שאף אחד מהמועמדים לא הגיע לרף הנדרש. מאחורי הקלעים ניהל יו"ר ש"ס אריה דרעי שיחות עם חברי כנסת מהליכוד בניסיון לגייס תמיכה למועמד הקואליציה, מהלך שבקואליציה מייחסים לו חלק מרכזי בהשגת הניצחון בסיבוב המכריע. הבחירה לוותה גם במחלוקת לאחר שחברי כנסת מהליכוד תועדו חושפים את הצבעתם ותומכים בפומבי בראבליו, אף שמדובר בהליך חשאי.

יש לציין שחברי הכנסת מאיר פרוש ואלי דלל לא הגיעו למליאה להצבעה לאיש שיחליף את מתניהו אנגלמן. שעות לפני הבחירות בקואליציה לא הצליחו לגבש רוב מובטח למועמדם לתפקיד, עו"ד מיכאל ראבילו ששימש בשנים האחרונות כפרקליטו האישי של ראש הממשלה נתניהו.

ההיסטריה בקואליציה סביב ההצבעה בסיבוב השני היתה כה גדולה, עד כדי כך שחברי כנסת בקואליציה טענו כי נדרשו לצלם סלפי מאחורי הפרגוד עם הפתק של ראבילו. לאור מחאת חברי הכנסת מהאופוזיציה ההצבעה הופסקה למשך דקות ארוכות, ולאחר מכן הייעוץ המשפטי של הכנסת הורה לחברי הכנסת להיכנס לפרגוד ללא הטלפון.

אחרי שעה ארוכה אמר יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה: "אסור להנחות לצלם אבל מותר שכל אחד יבחר לצלם את עצמו, כי החשאיות שייכת לחבר הכנסת והוא רשאי לוותר עליה".

בעוד שבש״ס הודיעו כי הם צפויים לתמוך בראבילו, ביהדות התורה עדיין מצפים להישג בתמורה לתמיכתם - בין אם זה יהיה קידום חוק המעונות או חוק אחר שחשוב לסיעות החרדיות לאחר הכישלון בחקיקת חוק הגיוס.

במקביל, באופוזיציה הצליחו לגדר ולמקסם את האפשרויות שלהם - לאחר שהמפלגות הערביות הודיעו שיצביעו כולן בעד אלרון. למעשה, לאופוזיציה דרושים עריקים בודדים בלבד - משום שאם לא יושג רוב של 61 חברי כנסת לאף אחד מהמועמדים בסיבוב הראשון, יתקיים סיבוב שני ובו המועמד שיזכה למירב הקולות ייבחר

ישנה סבירות שגם אנשי הקואליציה, שתמכו תחילה באלרון לפני שנדרשו להסיר את תמיכתם בידי ראש הממשלה נתניהו, יפרו את המשמעת הקואליציונית ויצביעו בעד אלרון - לדוגמה, ח״כ אלי דלל, שהיה ראשון המחתימים בעד אלרון בעידוד השרים לשעבר איילת שקד ומשה כחלון, שמינו את אלרון לבית המשפט העליון ב-2017.

קודם לעליון על ידי אפי נווה ומשה כחלון

השופט יוסף אלרון נולד במעברת מחנה דוד שבחיפה. הוא הצעיר מבין תשעת ילדיהם של צדיקה ועובדיה אלפריח ז"ל, שעלו לישראל ממוסול שבעיראק בשנת 1951. למד בבית הספר היסודי "נירים", וביולי 1973 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר "תיכון ערב חדש" בחיפה. בשנים 1973–1977 שירת בצה"ל והשתחרר בדרגת סגן. לאחר שחרורו מצה"ל, עבד בלונדון במסגרות ביטחוניות שונות עד לשנת 1980.

השופט אלרון הוא בוגר תואר LLB מאוניברסיטת בקינגהאם שבאנגליה, אשר הוענק לו ביום 19.3.1983. בתום לימודיו בשנת 1983, חזר לישראל והתמחה במשרדי עורכי דין בחיפה – סולומון ליפשיץ ושות', גורי סובול ושות', ולאחר מכן בפרקליטות מחוז חיפה. בשנת 1985 סיים את ההתמחות במשפטים והוסמך כעורך דין. בשנת 2001 השלים לימודי תואר שני במדעי החברה (M.A) בתחום "מינהל ביטחון לאומי" באוניברסיטת חיפה. עבד כעורך דין עצמאי בענפי המשפט הפלילי והאזרחי.

>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<

>>מונדיאל 2026: לוח משחקים, תקצירים, שידורים וטבלאות<<

במרץ 1994 התמנה אלרון לשופט בבית משפט השלום בחיפה. ביולי 2003 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בחיפה. במרץ 2012 מונה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, והיה אחראי, בין היתר, על המחלקה הפלילית בבית משפט זה. בין השנים 2013–2017 כיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה.

במקביל לכך, בשנת 1995 עבר בשירות המילואים ליחידת בתי הדין הצבאיים, וכיהן במסגרת זו כשופט בבית הדין הצבאי במחוז הצפון. משנת 2010 החל לכהן כשופט צבאי במילואים בבית הדין הצבאי לערעורים בדרגת סא"ל.

מאוגוסט 2014 עד מרץ 2018 שימש כיו"ר הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין, הממונה על שאלון בחינת ההסמכה. בתפקידו זה יזם אימוץ שינויים מבניים משמעותיים במבנה הבחינה.

בפברואר 2017 אישרה הוועדה למינוי שופטים את מינויו לבית המשפט העליון – תפקיד אליו נכנס ביום 30.10.2017

השופט בדימוס יוסף אלרון, בן 71 מומחים במשפט פלילי, נולד במעברת מחנה דוד שבחיפה, כצעיר מבין תשעת ילדיהם של צדיקה ועובדיה אלפריח ז"ל, שעלו לישראל מעיראק ב־1951.
בשנת 1977 יצא לאנגליה ועסק במסגרות ביטחוניות שונות עד 1980. בשנת 1983 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת "בקינגהם".

הוא בוגר תואר שני במדעי המדינה בתחום מינהל של ביטחון לאומי, באוניברסיטת חיפה. באוקטובר 2017 מונה כשופט בית המשפט העליון, וכיהן בתפקיד במשך 8 שנים. מי שדחף למינויו היו עו"ד אפי נווה והשר לשעבר משה כחלון.

יועצו הפרטי של נתניהו

עו”ד מיכאל ראבילו הוא עורך דין ותיק בתחום המשפט האזרחי־מסחרי ובעל ניסיון רב בליטיגציה, משפט ציבורי ומשפט חוקתי. בשנים האחרונות הוא מוכר לציבור בעיקר כמייצגו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהליכים משפטיים שונים, ובהם עתירות לבג”ץ והליכים בעלי היבטים חוקתיים וציבוריים.

ראבילו שימש בעבר כיועץ המשפטי של הליכוד וייצג את המפלגה בהליכים חוקתיים ומנהליים בפני בית המשפט העליון, לרבות בסוגיות שעסקו בהקמת ממשלה, תיקונים לחוקי יסוד, ניגודי עניינים והזכות לבחור ולהיבחר. לצד פעילותו בתחום הציבורי, הוא עוסק גם בליטיגציה מסחרית, דיני מכרזים, חדלות פירעון, נדל”ן וניהול עיזבונות מורכבים.

ראבילו נולד בשנת 1968 למשפחה בעלת רקע משפטי. אביו הוא פרופ’ מרדכי אלפרדו ראבילו, פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטה העברית ובמכללה האקדמית צפת, וגם סבו ואבי־סבו עסקו בעריכת דין באיטליה. הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, היה חבר מערכת כתב העת “משפטים” ושימש עוזר מחקר בתחומי דיני החוזים, דיני הראיות והמשפט החוקתי. לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1993 התמחה אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון דאז, השופט מנחם אלון.

בשנת 1994 הוסמך כחבר בלשכת עורכי הדין והצטרף למשרד עורכי הדין של דוד שמרון ויצחק מלכו, ובהמשך השלים גם תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית. במהלך הקריירה שלו היה מעורב בשורה של תיקים ציבוריים וכלכליים בולטים, ובהם תיק חדלות הפירעון של חברת קרתא מרכז ירושלים לפיתוח.

ראבילו נשוי לרבקה ואב לארבעה ילדים.