גוטליב: "היועמ"שית הודיעה לי שיוגש נגדי כתב אישום"

חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) פרסמה היום (שלישי) בחשבון X כי היועמ"שית הודיעה לה כי יוגש נגדה כתב אישום, בגין חשיפת שמו של בן זוגה של שקמה ברסלר אשר משרת בשב"כ.

מייד לאחר מכן הודיעה גלי בהרב-מיארה רשמית על המהלך: "בהתאם לקבוע בסעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, עותק מכתב האישום הוגש ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת, על מנת שיתאפשר לחברת הכנסת גוטליב להודיע לכנסת האם היא מעוניינת לבקש שתעמוד לה חסינות מפני העמדתה לדין פלילי".

"מחיאות כפיים סוערות למיארה", כתבה גוטליב. "הודיעה זה עתה על הגשת כתב אישום נגדי בהמשך לחתימת ישראל כ"ץ על תעודת חיסיון. כפי שהבהרתי בדעתי לשכנע את חברי הכנסת כי חשיפת בן זוגה של ברסלר נעשתה במסגרת ולמען מילוי תפקידי. עלי כידוע לא מטילים אימה. טרם נשלח לי כתב האישום, אך אני סומכת על מיארה שאקרא זאת בקרוב אצל אחד משופרותיה".

מה קורה מעכשיו?

חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום רשאי לפנות תוך 30 ימים לוועדת הכנסת ולבקש שתעניק לו חסינות מתוך אחד או יותר מן הנימוקים הבאים:העבירה נעשתה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת וחלות הוראות סעיף 1; כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה; הדין עם חבר הכנסת מוצה על ידי ועדת האתיקה; ההעמדה לדין תפגע בתפקוד הכנסת ובייצוג ציבור הבוחרים ואי העמדה לדין לא תפגע באינטרס הציבורי.

בוועדת הכנסת יש לקואליציה של רוב של 6-11, אבל שלושה מהם חרדים. מספיק ששניים יצביעו נגד אחד יימנע כדי שלא תהיה חסינות. 

כאמור, החתימה על תעודת החיסיון מהווה שלב משמעותי בהתקדמות ההליכים, והיא מאפשרת להסיר חסמים שנוצרו עד כה סביב העברת חומרים מסווגים הדרושים להמשך הבדיקה בעניינה. גוטליב תקפה את כ"ץ בחריפות והאשימה אותו כי "נעץ סכין בגבה". 

כתב האישום נגד גוטליב

לפי כתב האישום של פרקליטות מחוז מרכז, גוטליב פרסמה בינואר 2024 צילום מסך מתוך אתר “עדנה קרנבל”, שכלל טענה שלפיה ארצות הברית יירטה לכאורה שיחות בין בעלה של ברסלר לבין יחיא סינוואר ימים לפני מתקפת 7 באוקטובר. על פי הנטען, הפרסום כלל את שמו המלא של איש השב״כ, את שמה של ברסלר, ואת תוכן הכתבה במלואו עד לנקודת צילום המסך. בנוסף, כך נטען, גוטליב הוסיפה דברים מטעמה, בהם כתבה כי “המקורות שלי ברזל”.

בכתב האישום נטען כי במועד הפרסום הפעילה גוטליב חשבון X בעל עשרות אלפי עוקבים, כאשר הפרסום זכה לחשיפה רחבה של מאות אלפי צפיות, אלפי תגובות ומאות שיתופים. לפי המדינה, מדובר היה בפרסום “מודע, מכוון, נמשך, מופגן ואף חוזר”, שבוצע למרות ששירות הביטחון הכללי פועל להגן על זהות עובדיו ובני משפחותיהם בשל אופי תפקידם והחשש מפני פגיעה בביטחונם ובביטחון המדינה.

עוד נטען כי גם לאחר פניית גורמי הביטחון אל גוטליב בדרישה להסיר את הפרסום, היא לא עשתה כן ואף חזרה על הטענות במספר הזדמנויות נוספות ברשתות החברתיות ובראיונות לכלי תקשורת שונים. לפי כתב האישום, היא אף “הצהירה כי תמשיך לבצע עבירות של חשיפה, גילוי ופרסום מידע שחסוי על פי חוק”.

הפרקליטות מייחסת לגוטליב עבירה של גילוי ופרסום מידע חסוי לפי סעיפים 19(א) ו-19(ב) לחוק שירות הביטחון הכללי.