גורם בכיר ביהדות התורה אישר ל"היום" כי במהלך מושב הכנסת הקודם התנהלו מאחורי הקלעים מגעים רגישים וחריגים בין נציגים מטעם המפלגה לבין גורמים ב"יש עתיד". המגעים נועדו לבחון אפשרות דרמטית: הפלת ממשלת נתניהו באמצעות הצבעה על אי-אמון קונסטרוקטיבי והקמת ממשלה זמנית בראשות יאיר לפיד, עד לקביעת מועד מוסכם לבחירות. בתמורה לכך, ביקשו החרדים שלא יוטלו סנקציות חדשות על לומדי התורה, בעוד שהסנקציות הקיימות יישארו בתוקף. לדברי אותו גורם, האופציה למהלך כזה עדיין נמצאת על השולחן.
לפיד: "נתניהו אפילו לא מעמיד פנים שהוא רוצה לגייס חרדים" (ארכיון) // יוני ריקנר
ל"היום" נודע באמצעות מקורות נוספים כי השיחות לא התנהלו באופן ישיר, אלא באמצעות מתווכים שהעבירו מסרים בין הצדדים. מבחינת החרדים, עצם קיום המגעים נועד להעביר מסר ברור לראש הממשלה בנימין נתניהו: גם אם הברית ההיסטורית עם הליכוד עדיין קיימת - היא כבר אינה מובנת מאליה.
אלא שבשלב קריטי, כך לטענת המעורבים, יו"ר "יש עתיד" עצמו החליט שלא להתקדם ובמפלגה ניתקו מגע. "לפיד פספס הזדמנות פז להכריע את הבחירות הבאות", אמר ל"היום" גורם פוליטי שהיה מעורב במגעים. "החרדים נתנו לו בדיוק את מה שהיה חסר לו כדי להציג אלטרנטיבה שלטונית אמיתית - אבל הוא לא הסכים לדון במהלך ברצינות".
עוד הוסיפו אותם מקורות שמלבד חברי הכנסת החרדים האשכנזים, היו עוד חברי כנסת בקואליציה שהסכימו לתמוך במהלך כדי לייצר לו את הרוב הנדרש. המעורבים, שחששו להיחשף בשמם מסיבות מובנות, ציינו כי במערכת הפוליטית מעריכים שמאחורי הסירוב עמד בעיקר החשש של לפיד מתגובה ציבורית בתוך מחנה המרכז-שמאל.
ב"יש עתיד" זוכרים היטב את השחיקה בסקרים בחודשים האחרונים, עוד לפני החיבור הפוליטי עם נפתלי בנט, וגורמים המעורים בפרטים אומרים כי לפיד חשש ששיתוף פעולה פומבי עם החרדים עלול להבריח מצביעים חילונים ולפגוע במיצובו הפוליטי.
המגעים שנועדו להפעיל לחץ
מנגד, ביהדות התורה קיימת תחושה שהאופוזיציה מתקשה להציע להם אלטרנטיבה יציבה ואמינה. חיזוק לכך ניתן היה למצוא בדבריו של יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני, שסיפר לאחרונה בריאיון לרדיו "קול ברמה" כי נפתלי בנט כלל לא הסכים להיפגש עמו.
גם חברת הכנסת מירב בן ארי אמרה בשבוע שעבר בריאיון ל"היום" ש"אין אנשים יותר נאמנים לביבי מהחרדים" - אמירה ששיקפה היטב את התחושה באופוזיציה שלפיה הסיכוי לנתק את החרדים מגוש הימין עדיין נמוך.
אלא שכעת מתברר כי לפחות מאחורי הקלעים, החרדים כן בדקו אפשרויות אחרות. מבחינתם, עצם קיום הערוץ מול "יש עתיד" נועד להפעיל לחץ על נתניהו - אך מבחינת לפיד, כך נראה, המחיר הפוליטי הפנימי היה גבוה מדי.
המהלך שנדון, הצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבי, הוא פרוצדורה פרלמנטרית של הצבעה כפולה: הבעת אי-אמון בממשלה הקיימת ובחירת ממשלה חלופית תחתיה באותה העת.
מ"יש עתיד" נמסר כי הדברים לא היו ולא נבראו, ומכחישים את קיום המגעים. מ"יהדות התורה" לא נמסרה תגובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו