"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קרעי: "אקדם בקרוב את החוק לקיצוץ תקציב התאגיד"

העימות בין שר התקשורת לייעוץ המשפטי מחריף: במכתב שהעביר ליו"ר הכנסת אוחנה כתב כי מתנהלת "שביתה איטלקית" שמטרתה לסכל את הרפורמה "התנהלות פוליטית שנועדה לעכב את קידום החקיקה"

,עודכן
0השמעה
שלמה קרעי.. צילום: גדעון מרקוביץ'

שר התקשורת שלמה קרעי ממשיך להתעמת עם הייעוץ המשפטי סביב הרפורמה שהוא מקדם בשוק התקשורת, כשהעביר אמש (רביעי) מכתב ליושב ראש הכנסת אמיר אוחנה, ובו האשים את הייעוץ המשפטי של הכנסת בהתנהלות פוליטית שנועדה לעכב את קידום החקיקה.

השר שלמה קרעי - הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת| ערוץ הכנסת

במכתב טען קרעי כי מאז הקמת ועדת התקשורת, צעד שלדבריו נעשה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת שגית אפק, שובצו לדיוניה שלושה יועצים משפטיים, מהלך שלטענתו אינו מקצועי אלא "מהלך שמטרתו ברורה: יצירת עומס, סרבול והכשלת עבודת הוועדה".

לדבריו, "שלושת היועצים שמונו אינם מביאים עמם ניסיון רלוונטי לא בתחום התקשורת, לא בעבודת הכנסת, ולא בהליכי חקיקה מורכבים. בפועל, הם הפכו לכלי שמטרתו לעכב, להקשות ולשבש".

קרעי מתאר את התנהלות הייעוץ המשפטי כמעין “שביתה איטלקית”, וטוען כי ההחלטה להוציא את היועצים מהדיונים ולא לשתף פעולה מהווה הסלמה חסרת תקדים שמטרתה לטרפד את החקיקה. עוד הוא טוען כי קיימת כוונה להעביר את החוק מוועדת התקשורת לוועדת הכלכלה - מהלך שלדבריו אינו מקצועי אלא ניסיון לשלוט בתהליך החקיקה.

במכתב, משתלח קרעי באופן אישי כלפי אפק, וטוען כי "אינה פועלת כגורם מקצועי עצמאי. התנהלותה מעידה על חולשה, חשש וחוסר עצמאות. היא נכנעת ללחצים חיצוניים בין אם מהתקשורת, מבג"ץ או מהייעוץ המשפטי לממשלה ובכך פוגעת פגיעה ישירה בכנסת כרשות מחוקקת עצמאית".

"לכנסת הסמכות לחוקק – לא לבג"ץ"

במקביל למכתב, השר התייחס גם להשתתפותו בוועדת הכספים ולביקורת על מעורבותו הישירה בדיוני הוועדה. קרעי מבהיר כי בכוונתו להמשיך והשתתף באופן פעיל בדיונים כדי "לוודא את קידומה של הצעת החוק של ח"כ בוארון שהעברנו לוועדהלקיצוץ ופיקוח על תקציב המיליארד הבזבזני, המיותר והמוטה בתאגיד השידור".

לדבריו, בעוד שבעבר נמתחה ביקורת על שרים שלא מגיעים לדיוני הכנסת, במקרה זה מנסים למנוע ממנו להשתתף משום שמדובר בחוק תקשורת שנוי במחלוקת. הוא טוען כי נוכחותו סייעה לקדם את הדיונים, להכריע בסוגיות ולבצע תיקונים.

"בגלל שמדובר בחוק תקשורת שהם רוצים לסכל כדי להמשיך להחזיק במונופול על התודעה, פתאום הם לא מעוניינים שהשר יוזם החוק יגיע, יכבד, ישיב לשאלות, ינפץ שקרים", אמר. "לכנסת יש סמכות לחוקק ולה בלבד. לא לבג"ץ ולא ליועצים המשפטיים".

תאגיד השידור "כאן",צילום: אורן בן חקון

כזכור, הרפורמה בשוק התקשורת כוללת מספר שינויים מבניים: איחוד רשויות הרגולציה לגוף אחד שיפעל כתאגיד סטטוטורי עצמאי, מעבר ממודל של רישוי למודל של רישום עבור גופי תקשורת, ביטול החובה להפרדה בין חברות חדשות לגופי שידור, פתיחת השוק לתחרות באמצעות הסרת חסמים רגולטוריים וחיוב כלל ספקי התוכן, כוללפלטפורמות בינלאומיות, בהשקעה בהפקות מקור.

למכתב המלא:

לכבוד

יושב ראש הכנסת

חה"כ אמיר אוחנה

15 באפריל 2026

שלום רב,

הנדון: אובדן שליטה והפיכת הייעוץ המשפטי של הכנסת לגורם פוליטי-מעכב

מרגע שהוקמה ועדת התקשורת בניגוד לדעתה של שגית אפק, היא בחרה להצמיד לדיוניה שלושה יועצים משפטיים. לא מדובר במהלך מקצועי אלא במהלך שמטרתו ברורה: יצירת עומס, סרבול והכשלת עבודת הוועדה שלושת היועצים שמונו אינם מביאים עמם ניסיון רלוונטי לא בתחום התקשורת, לא בעבודת הכנסת, ולא בהליכי חקיקה מורכבים, בפועל, הם הפכו לכלי שמטרתו לעכב, להקשות ולשבש.

כעת, לאחר חודשים של "שביתה איטלקית" בפועל, אנו עדים להסלמה נוספת: הודעה על הוצאת היועצים המשפטיים מהדיונים ואי-שיתוף פעולה מלא. מדובר בצעד קיצוני, חסר תקדים, שמטרתו אחת לטרפד את קידום החוק, ולפגוע במימוש מדיניות הממשלה.

במקביל, מתבררת הכוונה המקורית: לדחוק את החוק מוועדת התקשורת ולהעבירו לוועדת הכלכלה, כלומר, לא שיקול מקצועי אלא מהלך מכוון לשליטה בתהליך החקיקה.

שגית אפק אינה פועלת כגורם מקצועי עצמאי. התנהלותה מעידה על חולשה, חשש וחוסר עצמאות. היא נכנעת ללחצים חיצוניים בין אם מהתקשורת, מבג"ץ או מהייעוץ המשפטי לממשלה ובכך פוגעת פגיעה ישירה בכנסת כרשות מחוקקת עצמאית.

במקום הדמוקרטית לשמור על כבודה וסמכותה של הכנסת, היא הפכה לגורם שמסרס את יכולתה לפעול ולממש את עליונותה.

אסור לשתוק מול המהלך האחרון.

אסור לקבל מצב שבו ייעוץ משפטי הופך לכלי פוליטי,יש לפטר אותה מתפקידה לאלתר.

יש לפעול בנחישות מול כל גורם הפועל לשיבוש עבודת הכנסת.

רק נבחרי הציבור קובעים את סדר היום ואת תהליך החקיקה.

כך היה לאורך השנים וכך חייב להישאר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר