"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הערכה: מנהיג הציבור החרדי יורה לתמוך בחוק הגיוס

לקראת ההצבעה על חוק הגיוס, ההכרעה עוברת להנהגה הרוחנית של הציבור החרדי והיא זו שתקבע מה יצביעו חברי הסיעות בכנסת • בדגל התורה מעריכים כי מנהיג הציבור הליטאי, הרב דוב לנדו יבחר ב"פשרה הכרחית" - גם אם חלק מחברי הכנסת מסתייגים

,עודכן
0השמעה
הפגנות חרדים נגד גיוס. צילום: אורן בן חקון

לקראת סיום הלחימה והחזרה מהפגרה בעוד כחודש, חוק הגיוס נכנס לישורת האחרונה, לאחר שורה של דיונים, וצפוי לעלות להצבעה במליאת הכנסת. בכירים בסיעתדגל התורהמעריכים כי המנהיג הרוחני של הציבור הליטאי,הרב דב לנדו, יכריע בסופו של דבר בעד תמיכה בחוק.

בשלב זה, מוקד ההכרעה עובר כעת להנהגה הרוחנית של הציבור החרדי, שנדרשת להכריע בסוגיה הרגישה והיא זו שתקבע מה יצביעו חברי הסיעות החרדיות בכנסת.

חרדים מהפלגים הקיצוניים מנסים למנוע גיוס בני ישיבות

במרכז הדיון ניצבת דילמה מורכבת: מצד אחד, לחץ ציבורי גובר מתוך המגזר החרדי, הקורא לדחות כל פשרה ולהתנגד לחוק. מנגד, חשש ממשי מפני השלכות כבדות על בחורי הישיבות - שכבר מתמודדים עם סנקציות כלכליות מצד המדינה ואף עם איום בהליכים פליליים ומעצרים.

לפי גורמים בדגל התורה, הערכה כי הרב לנדו יורה לתמוך בחוק נובעת מכך שעמדתו בנושא עקבית עוד טרם המלחמה - תמיכה במהלך מחוסר ברירה, מתוך מטרה להבטיח את המשך לימודם של בחורי הישיבות ללא חשש מסנקציות.

מנהיג הציבור הליטאי הרב דב לנדו,צילום: ללא

עם זאת, בזירה הפוליטית עצמה ניכרת אי נוחות. חברי כנסת בסיעה אינם מסתירים את הסתייגותם מהנוסח המתגבש, ויש מי שהיו מעדיפים להימנע בהצבעה. למרות זאת, במערכת החרדית מדגישים כי אין כל אפשרות לסטייה מהקו שייקבע על ידי הרבנים.

"ברגע שתתקבל הכרעה - היא תחייב את כולם", אמר גורם פוליטי במפלגה. "המשמעת הסיעתית ברורה, ואף חבר כנסת לא יפעל בניגוד לעמדת גדולי התורה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר