משפט אחד של נתניהו הוכיח שהוא מבין: זה המבחן להצלחת המלחמה

עוד לא נאמרה המילה האחרונה: שישה שבועות לאחר פתיחת מבצע שאגת הארי - המלחמה המשותפת של ארה"ב וישראל נגד איראן מגיעה לשלב הסיכומים.

בעוד בבית הלבן חוגגים את ההישגים המשותפים בדומה להצהרה מירושלים, באופוזיציה ניצלו את השבת כדי לתקוף את ראש הממשלה נתניהו וממשלתו ולתאר מפלה מדינית (בהשמטת השותפות עם ארה"ב לניצחון ולאותה מפלה מדומיינת). ההתעלמות מההישגים של צה"ל והעבודה המשותפת עם מעצמה, לצד העובדה כי המערכה עוד לא הסתיימה, מלמדים דבר אחד - הבחירות מתקרבות והשיקולים הפוליטיים הולכים וגוברים.

המלחמה נגד איראן תימדד לא רק במכות שהונחתו עליה אלא באותה שורה מנאום ראש הממשלה: "האורניום המועשר ייצא מאיראן בהסכם או בחידוש לחימה. אנחנו רואים את זה עין בעין עם בכירי ממשל טראמפ". כלומר, לצד השמדת הטילים ומערך הייצור והפגיעה הקשה במשטר ובתשתיות נותרה עוד משימה שטרם הושגה. נתניהו יידרש לעמוד בהבטחתו זו לאזרחי ישראל ולהרחיק עוד יותר את איום הגרעין מידי המשטר שעודנו מחזיק במושכות המדינה והעם האיראני. בינתיים יש להודות כי התקוות המשותפות בוושינגטון ובירושלים להתקוממות עממית נכזבו. אך טיפש יהיה מי שיסכם כבר עכשיו את צעדי העם שלאחר המלחמה.

"איראן חלשה"

בנאומו תיאר נתניהו את תמונת המצב הנוכחית "איראן חלשה מאי־פעם, וישראל חזקה כפי שלא היתה מעולם". אמת, אך זו תיבחן בכל יום מעתה בנכונות להמשיך ולתקוף איומים ולא לקפוא מולם בתחושת עליונות מדומה. צה"ל גילה את כוחו במלחמה מרוחקת, אך הממשלה תידרש להפעיל את הכוח הזה מול חיזבאללה, חמאס המשתקם והמחבלים ביהודה ושומרון שמשחרים לפתחנו. כבר עכשיו אפשר להעריך בזהירות כי העמידה המבורכת של הממשלה על בידול הזירות איראן ולבנון תהיה זמנית. ניתוק השטח מדרום לליטאני והפיכתו לקו גבול חדש יהיה נקודת הסיום האפשרית לצד השארת פתח להמשך פעולות נגד חיזבאללה ביתר השטח הלבנוני באופן נקודתי.

יש להודות: התקוות המשותפות בוושינגטון וירושלים להתקוממות עממית נכזבו. אך טיפש יהיה מי שיסכם כבר עכשיו את צעדיו העם שלאחר המלחמה

במקביל מגיע לסיום האולטימטום שניתן לחמאס בדרישה לפירוק מנשק. חמאס מתמיד בסירובו ומנגד חיילים בשטח מעידים על התחמשות והתארגנות גרילה. בממשלה אומרים כי המערכה נגד חיזבאללה שתסתיים תפנה את הכוחות להשלמת המשימה בעזה אם אכן חמאס יעמוד בסירובו. הזירות במלחמת חרבות ברזל לאורך שנתיים וחצי לא נסגרות כרגע הן מתחלפות: שבועיים הפסקת אש באיראן, הגעה לסיום בלבנון ומעבר מחודש לעזה. בעוד שבועיים נידרש שוב לבחון היכן עומד המשטר האיראני ביחס להסכם הביניים.

שותפות היסטורית

את דבריו של נתניהו ביחס לשותפות עם טראמפ והפגיעה באיראן ראוי להביא כאן: "לפני שישה שבועות יצאנו למלחמה כתף אל כתף למלחמה היסטורית עם ארה"ב. שותפות כזו לא היתה מעולם בתולדות ישראל. אם לא היינו יוצאים למבצעים האלה, לאיראן היה מזמן נשק גרעיני וטילים לאיים על קיומנו. הרחקנו את האיום הזה מעל ראשנו". יחד עם הבטחת נתניהו לעיצוב מחודש של קו הגבול של מדינת ישראל בכל החזיתות הרחק מקו הבתים הישראלי, אפשר לומר שהפעולות הצבאיות מאז 7 באוקטובר שינו את מצבה הביטחוני של מדינת היהודים. האם זה הסוף? רק ציניקנים יתארו אופוריה של סיום כעת או כישלון מוחלט. בעצם גם פוליטיקאים לפני בחירות.