יותר ממאה שיגורים ביום, אבל יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, משוכנע שאסור לפנות את תושבי גבול הצפון.
"השגיאה הכי גדולה שנעשתה במלחמת שעברה היא פינוי התושבים - כי היום אנחנו רואים שחזרה שלהם כמעט בלתי אפשרית לפחות בקרב 30% מהתושבים״, אומר ביבס בראיון מיוחד ל"היום".
"בסוף, צריך לדבר על הפוגות ועל טיפול שורש. קריית שמונה היא סמל של מדינת ישראל וצריך לעשות הכל כדי שתשגשג. נדרש להקים עבור אזור הצפון מנהלת תקומה, שתשב בקרית שמונה, בדומה לזו הדרומית שהרימה את העוטף באופן יוצא דופן. קריית שמונה צריכה טיפול מיידי, מהיר ועתיר משאבים".
"מדינת ישראל צריכה להסתכל על הפריפריה, בעיקר על הצפון, בעיניים אחרות ובמשאבים אחרים. הצפון הוא החוסן האמיתי של המדינה, וצריך לתקצב את המקומות האלה דיפרנציאלית הרבה יותר.
"בצד המבצעי-צבאי זו מערכה היסטורית, שיכולה לעצב את המזרח התיכון. לגבי הממשלה מול הרשויות - יש עקומת למידה. אם אני משווה לימי הקורונה ול-7 באוקטובר, אז ללא ספק נלמדו הרבה לקחים ואנחנו רואים את זה.
"המדינה חייבת להקים קופת חירום, שתייצר תקציבים ומשאבים מיידיים לרשויות שנפגעו.
"בעבר היו מאבקים אדירים עם האוצר סביב שיפוי רשויות ותקציב לצפון; היום, על רוב הדברים אנחנו מסכימים ורק מתווכחים על הדברים שמסביב. בינתיים, אנחנו מייצרים פתרון מיידי כדי לאפשר לרשויות להרים ראש באמצעות כספים שמזרימים יחד עם מפעל הפיס.
"אלו רשויות מוחלשות, ואם לא ניתן להן את כל המעטפת - הכל יקרוס. ראש עיר שמצליח לדחוף את זה קדימה, מצוין, שחררו אותו. ומי שצריך עדיין ליווי – תנו לו".
ציון גבוה לממשלה
ביבס, שמכהן גם כראש עיריית מודיעין, מדלג בימי המלחמה בין הצפון המופגז לבין ישיבה עם שר החינוך על פתיחת הלימודים אחרי הפסח ובין ניהול העירייה שלו למתן מענקים מהירים לרשויות שהופגזו.
בראיון ל"היום" מעניק ביבס ציון גבוה לממשלה בצד המבצעי־ביטחוני, אך טוען כי יש מקום לשיפור בהתנהלות בחירום מול ראשי הרשויות.
השבוע העבירה הממשלה את התקציב. בעיניך, הוא משרת את צרכי הרשויות והאזרחים בזמן מלחמה?
"תפיסתי לגבי תקציב היא אחרת לגמרי. נדרש למדינה תקציב קבוע, קדנציאלי, ובכל שנה לעשות רק תיקונים רלוונטיים. רק כשתקום פה ממשלה לאומית, ציונית ורחבה, נוכל לקבל תקציב המטפל בבעיות האמיתיות".
כלומר, אתה נגד התקציב הסקטוריאלי וחלוקת כספים קואליציוניים?
"ברור. כל אחד שיקים עכשיו מפלגה שתכליתה סקטוריאלית - זה יהפוך אותנו למדינה של שבטים. אנחנו צריכים בדיוק הפוך - לצאת מהמצב הזה. צריך לבנות פה תפיסת עולם אחרת. בראש הפירמידה נמצא מי שמשרת, תורם ועושה. הם צריכים לקבל הכל. את מה שקורה עכשיו צריך לעצור.
״זה יכול לקרות רק כשהכוחות הלאומיים, הציונים יבינו שבמקום חרמות שהתכלית שלהם היא לפגוע בנו, הם צריכים ללכת ביחד. רק כך ניתן יהיה לפתור הרבה מאוד סוגיות".
כשאתה שומע את ראשי מפלגות השמאל אומרים עוד פעם ׳רק לא נתניהו׳, אתה מבין שממשלה כזאת לא תהיה גם אחרי הבחירות הבאות?
"אנחנו נהיה באותו מקום. אם מישהו חושב שהוא יכתיב למישהו עבור מי הוא יצביע - הוא טועה טעות מרה. הוא לא למד כלום מהשבעה באוקטובר. הם צריכים להתבגר ולהתגבר על החרמות האלה, ולחשוב איך בונים פה משהו לאומי, ציוני ומשמעותי. לקחת את דור הניצחון הזה ולתת לו הכל. ברגע שזו תהיה התפיסה, רבים אחרים ירצו להיכנס למעגל המשרתים".
ולכן אתה תומך בחוק הגיוס?
"תראי, אני לא מכיר את הפרטים של חוק הגיוס, אבל תפיסת עולמי ברורה - יש חוק וכולם צריכים לשרת בצבא. ועניין הפירמידה הוא עניין האינסנטיב כדי לייצר דרך ולהירתם.
״קחי לדוגמה את הגבול המזרחי - אם יהפכו את זה לשלוש-ארבע חטיבות, חטיבות שריון ייעודיות לאוכלוסייה חרדית, אז בתוך עשור החרדים יובילו את החנית בהרבה מאוד תפקידים. אותו דבר אמרו על הדתיים הלאומיים, הם נכנסו והיום הם מהווים ארבעים אחוז מהפיקוד בצבא".
חינוך, אחריות וסמכות
מערכת החינוך סגורה ברובה כבר למעלה מחודש. נדמה שהרשויות המקומיות לא השתמשו בכוח שלהן כדי ליזום מהלכים ולדאוג להורים העובדים.
"תראי, אם אפשר להביא לקייטנות את ילדי הגנים ואת כיתות א' עד ג' אז זה אפשרי לעשות את זה גם בשגרה.
אבל מי שקובע את רף הביטחון, מה מותר ומה אסור, זה פיקוד העורף. רשויות יכולות להחמיר בהנחיות, אבל לא להקל.
״מה שאנחנו תמיד אומרים זה תנו לנו אחריות וסמכות. אז אי אפשר להגיד עכשיו - אנחנו לא רוצים בהן", מבקר ביבס ראשי רשויות שמעדיפים שהממשלה תקבל עבורם החלטות בנושא החינוך.
״אחרי פסח ייתכן שנהיה באותו מצב. נצטרך להחליט איך מחזירים את המערכת ואיפה מחזירים. ההחלטות צריכות להיות דיפרנציאליות".
דנת עם השר יואב קיש על מתווה חזרה ללימודים. התלמידים צפויים לחזור במתכונת של קפסולות?
"12 באפריל זה המועד שבו מערכת החינוך אמורה לחזור, בצורה כזאת או אחרת, תחת הגדרת 'שגרת מלחמה'. אפשר יהיה להפעיל גני ילדים, כי הם עובדים בקפסולות בנפרד. כיתות א', ב' וג' ניתן יהיה להפעיל תחת 100% מקלוט.
״בנוסף, אפשר לעשות קפסולות של 4 ימי למידה לשכבות הנמוכות ועוד יומיים לשכבות הגבוהות. בעל יסודי אפשר לנהל את זה חצי חצי בין שכבות כי תלמידי כיתות י"ב נכנסים לתקופת בגרויות ולא מגיעים לבתי הספר.
״צפוי להיות דיון נוסף בחול המועד עם פיקוד העורף, משרד החינוך וכל שאר המעורבים. ננסה לגבש מתווה מותאם גיאוגרפית ודיפרנציאלית".
ואז בסוף מי שתאמר את המילה האחרונה תהיה יפה בן-דוד, מזכ״לית הסתדרות המורים.
"קבענו כללים: אנחנו נותנים מענקים לחודש הזה לצוותי החינוך, כי תפקידנו לשמר את כוח האדם הזה ולא לעזוב אותו ברגעי חירום. אבל אם פיקוד העורף יקבע שמבחינתו יש אפשרות - אז נגמר האירוע. יש הרבה שלא רוצים לעבוד ולקבל משכורת, אבל אין חיה כזאת. יהיו מתווים וכולם יצטרכו להתאים את עצמם. אי אפשר שמדינה שלמה תמשיך לא לעבוד ולקבל משכורות".
"הליכוד הוא בית פוליטי"
ביבס, הניצב בצומת שבין השלטון המרכזי והמקומי, משרטט מפת דרכים להתמודדות עם אתגרי המלחמה: דרישה לקופת חירום מיידית לרשויות, גינוי הפינוי בצפון והקמת מנהלת תקומה, ותמיכה בלתי מסויגת במתן אחריות וסמכויות לראשי הרשויות המקומיות - בפרט בנושאי חינוך.
כמי שמזוהה עם הליכוד, ונחשב איש מפתח במפלגה, יש לך ביקורת על תפקוד ראש הממשלה נתניהו?
"אני חושב שראש הממשלה מנהל באחריות מערכה היסטורית, גורלית ומורכבת. מעולם לא היה תיאום כזה בין מדינת ישראל לבין ארצות הברית, וזה בעיקר בזכותו. המבחן של הממשלה יהיה מבחן התוצאה בפירוק ציר הרשע.
״7 באוקטובר הוא מחדל גדול שצריך להיבדק, אבל יחד עם זאת צריך להסתכל על ציר הזמן - מה קרה מאז, איפה אנחנו נמצאים היום וצריך לתת קרדיט למי שצריך.
״הליכוד הוא בית פוליטי של רבים, ובבסיס שלו זו תנועה לאומית, ליברלית. תנועה של ערכים וציונות, וגם אם צריך לתקן דברים - זה עדיין הבית הפוליטי שאני מאמין בו".
על רקע הבחירות המתקרבות, עולה השאלה מתי תעשה את המעבר הצפוי מהזירה המוניציפלית לזירה הארצית?
"ברגע שאראה הזדמנות להשפיע ברמה הלאומית, ואני מאמין שזה יגיע בבוא העת, אז אעשה את המעבר. היום אני נמצא בכמה מהמקומות הכי משפיעים במדינת ישראל, ומכאן תפקידנו הוא לעשות שינוי אמיתי ומשמעותי עבור התושבים שלנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו