מתווה הכותל הוא הסמל הלא מהותי | דעה

בשנת 2021 מונתה מרב מיכאלי לשרת התחבורה. מייד התחלנו לשמוע על שינויי עומק במדיניות התחבורה הישראלית. תמרורות נשים, טמפרטורה גבוהה יותר ברכבת, ואוטובוס בנושא מניעת הטרדה מינית. זה לא שנושא יחסי המינים הוא מיותר, ולא שמיכאלי התעלמה כליל מנושאי תחבורה אמיתיים. חלילה. זה משהו אחר.

פוליטיקאים נועדו, מעל לכל, לעצב את המדיניות שלנו. לדאוג שתהיה פה מדינה מתפקדת ואטרקטיבית שתחזיק היטב. שרי תחבורה נועדו לשפר את מצב התחבורה. אבל יש פוליטיקאים, לא מעט, שהמדיניות היא שולית מבחינתם, העיקר הוא סמלים. כשהם מגיעים למשרד התחבורה, חשוב להם בעיקר להחליף את הסמלים ל"שלהם". משרד תחבורה עם תמרורים הוא שוביניסטי. עם תמרורות הוא מתוקן. מה שאמור להיות הדובדבן שבקצפת הופך לעוגה. מי שסובל מזה הוא כל מי שמשתמש בתחבורה, כלומר כולנו.

כעת קיבלנו את גישת מיכאלי בריבית דריבית. ראש המדינה הגדולה בעולם בדרך לישראל, ומאבקים סמליים עלולים להביא לכך שיבוזה במליאת הכנסת. השר לביטחון לאומי חוגג הצלחה עצומה בזכות תמונות משפילות של מחבלים, כשעיקר תפקידו, מניעת רצח, הוא סיפור של כישלון בלתי נתפס. פוליטיקת הסמלים כבשה את מדינת ישראל, ובאקלים פוליטי כזה מובן המאבק הביזארי שמתחולל כעת על הכותל.

זעם קדוש ומיותר

מתווה הכותל שאותו דורש בג"ץ לקיים הוא מתווה של הממשלה, שעליו חתמו גם המפלגות החרדיות. הוא לא מדבר על הרחבה הנוכחית אלא על שכנתה, שאין בה אפילו מסורת של בית כנסת. האם המתווה טוב או רע? למעשה, מתחוללת בקואליציה מחלוקת מעניינת מאוד בנושא. נתניהו חושש שיהדות ארה"ב תיפגע מביטולו, אחרים חוששים מסטנדרטים לא אורתודוקסיים של תפילה במקומות הקדושים.

אבל במקום שהמחלוקת תתנהל בצורה בוגרת ותביא את הקואליציה להחלטה, יוצאים גורמים שונים בקואליציה למלחמת קודש מלאת אמוציות בנושא. הם שופכים אש וגופרית על בג"ץ ואפילו על נתניהו, בזעם שלא ראינו שבריר ממנו על אף נושא קריטי בישראל שעוסק במדיניות עצמה. פוליטיקה של סמלים - רק על זה יוצאים למלחמה.

לפני הדגל צריך שיהיה הר 

מלחמת הסמלים היא סימפטום של רעה חולה עמוקה יותר: האם לימין או לשמאל הישראלי יש בכלל אג'נדה סדורה בענייני יחסים בינלאומיים? טיפול באינפלציה? הגנה על התעשייה? הנושאים האלה מפרקים ממשלות ומכתירים מנהיגים בעולם. בישראל הנושא הקטן והשולי הזה, מדיניות, נזנח. מדינה שלמה נקרעת על מתווה הכותל, בזמן שהאויב מציב את הרקטות שלו.

פוליטיקה של סמלים מתייחסת למדינה כאל הר גבוה שאנחנו במחלוקת איזה דגל לתקוע עליו. הר הוא דבר ניתן (given), אין מה לחשוש לגורלו. אבל מדינה, מה לעשות, אינה הר. לפני שדנים על פרטי הפרטים של הדגל שנתקע עליה, צריך לדאוג שהיא תתקיים.