"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"דיל פוליטי זול על גב הנשים": חוק בתי הדין הרבניים דוהר למליאה

למרות אזהרות מומחים על פגיעה אנושה בזכויות נשים ויצירת "מדינת הלכה" מקבילה, הקואליציה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים • במוקד הסערה: פסיקה בדיני ממונות ללא צורך באישור בית משפט אזרחי

,עודכן
0השמעה
הקואליציה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים. צילום: דוברות בתי הדין הרבניים

ועדת החוקה אישרה היום (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית אתהצעת החוק שתעניק לבתי הדין הדתיים סמכויות בוררות בעניינים אזרחיים.המהלך, שעבר למרות התנגדות עזה מצד האופוזיציה וארגוני החברה האזרחית, סולל את הדרך לשינוי סדרי עולם במערכת המשפט הישראלית ולהעברת סכסוכי נדל"ן, חוזים, ירושות ונזיקין לידי דיינים הפוסקים לפי דין תורה בלבד.

צ'ק פתוח לדיינים: אין פיקוח אזרחי

אחד הסעיפים הנפיצים ביותר שאושרו בוועדה קובע כי פסקי הבוררות של בתי הדין לא ידרשו עוד אישור של בית משפט אזרחי כדי להפוך למחייבים. מדובר בפריצת סכר משפטית, המעניקה למערכת הדתית – שבה אין ייצוג לנשים והדיינים אינם מחויבים לחוקי היסוד של המדינה – כוח כמעט אבסולוטי בסכסוכים כספיים.

ועדת חוקה (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

"אנחנו עדים להקמת מערכת שיפוט מקבילה שלא קיימת באף מדינה דמוקרטית," הזהירה פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן. "נשים ימצאו את עצמן נגררות להליכים דתיים מבלי להבין את ההשלכות, במערכת שפסקיה סופיים, ללא ערעור וללא ביקורת אזרחית".

"הסכמה תחת לחץ"

בעוד שבקואליציה מתעקשים כי החוק מבוסס על "הסכמה חופשית", בשדולת הנשים חושפים תמונה מורכבת בהרבה. "לחץ קהילתי ומשפחתי יהפוך את ה'הסכמה' לכפייה שקטה", טוענת מנכ"לית השדולה טל הוכמן. לטענתה, מדובר ב"דיל פוליטי זול" שנועד לרצות את המפלגות החרדיות בתמורה לתמיכה בחוק הפטור מגיוס, כשהמחיר נגבה ישירות מחירותן של נשות ישראל.

ח"כ מירב כהן (יש עתיד) תקפה בחריפות את המהלך: "הליכוד ממשיך למכור את הערכים הליברליים של המדינה. חוק הרחבת הסמכויות הוא סכנה ממשית ומוחשית לנשים. בושה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר