לאחר שנים של מאבקים משפטיים ודחיות, וברקע הדיונים בבג"ץ, הרבנות הראשית לישראל הודיעה על פתיחת ההרשמה למבחני ההסמכה במועד אייר תשפ"ו - ובהם גם מבחני ה"יורה יורה". אך מה עומד מאחורי החלטתם?
כפי שפורסם ב"היום", ברבנות הגיעו למסקנה כי לא ניתן עוד להמשיך במאבק המשפטי נגד פתיחת המבחנים לנשים. גורמים במועצה הודו: "למדנו והבנו שאי אפשר לנצח - בג"ץ ניצחו אותנו". עם זאת, לצד פתיחת ההרשמה, פועלת ועדה מיוחדת לגיבוש קריטריונים חדשים, במטרה להציב רף מחמיר יותר להסמכה.
בראש הוועדה עומד הרב הראשי לישראל, הרב קלמן מאיר בר. לפי המידע שהגיע ל"היום", בין ההצעות שנשקלות: העלאת רף שנות הלימוד הנדרש לצורך רישום למבחנים, משלוש שנות לימוד בישיבה כיום לארבע או חמש שנים, מהלך שעשוי להקשות בעיקר על נשים הלומדות במסגרות תורניות שאינן כוללים מסורתיים.
פתיחת ההרשמה - והצהרת הרבנים הראשיים
הרבנות הראשית הודיעה רשמית על פתיחת ההרשמה למבחני מועד אייר תשפ"ו, הכוללים בחינות לקבלת תעודות יורה יורה, רב שכונה, רב מושב, רב אזורי ורב עיר.
הרבנים הראשיים לישראל - הראשון לציון הרב דוד יוסף והרב הראשי הרב קלמן מאיר בר מסרו: "המבחנים המתקיימים על ידי הרבנות הראשית הם מפעל רוחני אדיר. כיום נבחנים מדי שנה ברבנות הראשית כ-13,000 אברכים השוקדים על תלמודם. בעז"ה נעשה כל שביכולתנו כדי שמפעל אדיר זה ימשיך ביתר שאת. ונעמוד על המשמר בתוקף שאך ורק מי שראוי על פי ההלכה לשאת תעודה בחתימת הרבנות הראשית יזכה לכך, ומי שאינו ראוי - לא יקבל תעודה כזאת".
"אירוע היסטורי בכל קנה מידה"
בארגון "עתים", שיזם והוביל את העתירה לבג"ץ, בירכו על המהלך. מהארגון נמסר:
"מדובר באירוע היסטורי בכל קנה מידה. אנו נרגשים וגאים להיות אלה שהובילו את המהלך, שיאפשר לנשים אוהבות תורה לגשת למבחני הרבנות ולזכות ליהנות מפרי עמלן בתורה".
לצד ההצהרות והברכות, המבחן האמיתי צפוי להתברר עם פרסום הקריטריונים החדשים בהמשך השנה - והשאלה האם פתיחת הדלת לנשים תלווה גם בהצבת חסמים שיקשו עליהן לעבור בה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו