סקר מפתיע: האיתות של מצביעי בנט, והמפלגה הכי "רל"ביסטית"

לבד על המיטה

השמיכה התקצרה לאופוזיציה. אתה רוצה לכסות את הראש, הרגליים יוצאות. אתה רוצה לכסות את הרגליים, הראש מתגלה והעיניים רואות הכל. ואיך אמרה יעל פוליאקוב - המציאות לא נראית להיט. 

מערכת הבחירות בקושי נולדה וכבר הזדקנה לנו מול העיניים. חבירת המפלגות הערביות חצבה בישראל שלושה גושים: גוש נתניהו, גוש השינוי וגוש המפלגות הערביות. הנחל התפצל וכל שובל זורם למקום אחר.

אם הכל היה עד עכשיו מסובך במחנה האופוזיציה, עוד יסתבר שבכלל חזינו בירח דבש.

רוצה אותך רק כשזה לא הולך

נעשה את זה מסודר: מחנה השינוי של המפלגות הציוניות כבר לא יגיע ל־61 מנדטים, הוא בכלל מתכווץ לאיטו לטובת הרשימה המשותפת. לשבת עם גוש נתניהו לא מעזים, לשבת עם גוש הערביות "אין מנדט". דילמת השמיכה הקצרה.

במחקר שערך עבור הטור מכון TrendZone נשאלו הבוחרים בפשטות: "לאיזו מפלגה אתה הכי מתנגד כשותפה לממשלה?". התשובות מסבירות הכל: בקרב מצביעי בנט וליברמן יותר מרבע מהבוחרים (כ־8 מנדטים) לא רוצים לשבת עם המפלגות הערביות. בקרב יתר מפלגות האופוזיציה מובילים דווקא הליכוד ובן גביר כפסילה המועדפת.

וכך פרץ מחול השמיכה הקצרה בשיא תפארתו: בנט הודיע השבוע שלא יסכים לממשלה המתבססת על המפלגות הערביות, אלא יקים "ממשלת אחדות לאומית ציונית על בסיס ברית המשרתים". בין הפותרים נכונה יוגרל מטוס כנף ציון.

ליברמן הודיע שלא יישב עם הערבים, נתניהו, החרדים ובילי אייליש. יאיר גולן בכלל סבור שמנסור עבאס "יותר ציוני מסמוטריץ'". לפיד הצהיר בעבר כי גוש הערביות מחוץ לתחום וכעת שותק בקול. ואיזנקוט - הוא זה שהשיק את מחול השמיכה הקצרה, כשהודיע בספק פליטת פה שתוקם ממשלה בהישענות על הערבים, וגרר את האופוזיציה למיטת הסדום הזאת.

והם גם מושכים זה לזה את השמיכה: כשיאיר גולן ואיזנקוט מודיעים שהממשלה תוקם בהתבסס על הערבים, ובאותו זמן בנט וליברמן מתעקשים שלא תוקם בעזרתם קואליציה, אזי כל הצדדים בעצם מודים שאין להם מושג איך להרכיב ממשלה.

התוצאה: פלונטר שהולך ומסתבך, מנהיגים שמבטיחים להקים ממשלה ולא מסבירים איך, או מתחייבים לפסול מפלגות אחרות ולא יודעים כיצד.

כולם מבינים את המצב מצוין, ולכן עברו השבוע לצרורות בנגמ"ש כמיטב המסורת של "נמות ולא נתפייס": יאיר גולן הודיע שהממשלה הבאה תעצור תקציבים להתנחלויות, בנט ענה שהוא יהיה בממשלתו שר האנרגיה, וליברמן סיכם בעדינות אופיינית: "אין לגולן קואורדינציה בין הראש לפה".

כשהשמיכה קצרה מדי, נהיה קר. כשקר, נשארים בבית. דרוש שינוי בגוש השינוי.

נשבע לך לא בוגד

אז מה עושים? קודם כל צריך להגיד ביושר, ואפשר גם בלי: אין קשר בין ההבטחות לפני הבחירות למה שקורה אחריהן. לפני הקלפיות רוצים להביא את הקולות שלנו, אחרי התוצאות רצים להביא קולות של 61 ח"כים, ומי שיבוא יבוא.

וכאן מגיעה השאלה אם הציבור בכלל מאמין להבטחות "לא אשב בממשלה עם" שמנפקים ראשי האופוזיציה. בסקר TrendZone שבדק את האמון כלפי הצהרת בנט שלא יישב עם המפלגות הערביות, התוצאות מפעימות.

כל גוש חושב שבנט לא יעמוד בהתחייבותו - רק שלטובת הגוש שמנגד: בימין 64% בטוחים שהוא ילך עם הערבים, בשמאל 46% בטוחים שילך עם נתניהו או החרדים. שימו לב: רק 13% מכלל הציבור מאמינים שבנט יעמוד בהתחייבויותיו וגם יגרור את המדינה לסבב בחירות נוסף. המשמעות: לנוכח ההצלחה המהירה ביצירת חוסר אמון בהצהרה, הקמפיין צפוי להתגבר - משני הצדדים.

הסכנה האמיתית אינה שבנט לא יעמוד בהתחייבות שלו, אלא ששני הצדדים יקצצו את כנפיו כך שזה כבר פחות ישנה אם יעמוד בהן - וכל הקונסטרוקציה תתפרק. אפשר לעשות הכל, אבל אי אפשר להיות מנהיג גוש ללא גוש.

אביר על סוס לבן

זה הזמן לעצור ולחשב חרמות מחדש: אם מנהיגי האופוזיציה ימשיכו להבטיח ממשלה שלא יכולה לקום, הבוחרים שלהם לא יקומו מהספה. אם הברירה תהיה בין בחירות נוספות לבין ממשלת נתניהו, ההתלהבות והאנרגיה יפנו מקום לקניבליזציה בגוש. זה כבר התחיל.

ויש גם אופציה מהפכנית: להסתכל ביושר אל המציאות. להגיד את האמת לציבור, ולשכנע אותו לבחור בפחות טוב כדי שלא לקבל את הגרוע. או במילים אחרות: הגוש הרביעי.

הגוש הרביעי יהיה בנוי על ברית משרתים אמיתית, שלא כוללת את מנסור עבאס ולא את גולדקנופף, אבל כן יכולה לכלול למשל את בנט, הליכוד, יאיר לפיד, ליברמן והציונות הדתית.

הגוש הרביעי לא יישא את שם המילואימניקים לשווא, אלא ידאג להעביר חוק שירות אמיתי עם השבעת הכנסת. הגוש הרביעי לא ידבר על אחדות כסיסמה ריקה, אלא ייקח את הקונצנזוס שנמצא מתחת לאף ויביא לרפורמה משפטית בהסכמה ולחקיקה שפויה בנושאי דת ומדינה.

הגוש החדש גם ישים סוף לממשלות הקצה המעוותות, לסחטנות הפוליטית על חשבוננו ולגושים המיושנים שהביאו עלינו אסון אחרי אסון.

הגוש הרביעי יעצור את חסימות הכבישים, השריפות באיילון, הרדיפות אחרי אנשי תקשורת, ההצקות למשפחות פוליטיקאים, הקריסה במעמד הבג"ץ והשב"כ, ואת הקריאות המבישות לסרבנות ולהשתמטות כאחד.

הגוש הרביעי הוא עם ישראל היפה שראינו בשנתיים המייסרות האחרונות. אם השמיכה קצרה, זה הזמן להדליק את החימום בלב.