משבר חדש מאיים על תוכניתו של ראש הממשלה נתניהו לסיים את כהונת הממשלה, ולקיים את הבחירות במועדן. לא מדובר (כרגע) באיום האיראני, לא במשפט נתניהו או במחאה על תחילת שלב ב׳ בעזה. הסיבה שהקואליציה בסכנת התפוררות, כבר בימים הקרובים - היא תקציב המדינה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה לשנת 2026 // עומר מירון/ לע״מ, סאונד: ניר שרף
על פי החוק, הממשלה חייבת להעביר את תקציב המדינה עד סוף חודש מרץ, כי אם לא תעשה זאת - הכנסת מתפזרת אוטומטית והולכים לבחירות ביוני. אלא שהשנה ליל הסדר נופל על הלילה של 1.4, כלומר שלקואליציה יש שבוע פחות מהמתוכנן להעברת התקציב.
אבל רגע, בטח תגידו, אנחנו רק בינואר. צודקים - אלא שבשביל להעביר את תקציב המדינה בכנסת נדרשים שלושה שלבים: הראשון, אישור בקריאה ראשונה בכנסת, השני, דיון על סעיפי התקציב וחוק ההסדרים בוועדת הכספים ובשאר הוועדות הרלוונטיות, והשלישי - אישור סופי בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
החוק גם קובע שחייבים לעבור 60 יום מהקריאה הראשונה על התקציב ועד האישור הסופי. כלומר שכבר בשבוע הבא הממשלה חייבת לאשר את התקציב בקריאה ראשונה. והנה האיום האמיתי: המפלגות החרדיות כבר הודיעו שלא ייתמכו בתקציב, כל עוד אין חוק גיוס. מה זה אומר? האם "אי-תמיכה" משמעה כבר בקריאה הראשונה, או באישור הסופי במליאת הכנסת?
לכאורה, לפי ההצהרות של אנשי יהדות התורה, בקריאה ראשונה הם לא ייתמכו (אולי סגן השר הטרי יעקב אייכלר היה תומך, אלא שהוא מתכוון לצאת מהכנסת בקרוב בחוק הנורבגי). ולכן השאלה הגדולה שנותרה היא ש״ס: דובר המפלגה אשר מדינה אמר בראיון ברדיו "קול ברמה" שש״ס לא תתמוך בתקציב המדינה כל עוד אין חוק גיוס. אבל האם זה אומר שלא תהיה תמיכה בקריאה ראשונה?
דרעי עומד אם כן למבחן דרמטי: האם יסכים להאריך את חיי הממשלה, במקביל לחיצי הביקורת הנוקבים שנורים עליו ברחוב החרדי, בגלל "הפקרת" לומדי התורה לגזירת הגיוס, או שייאלץ לקצר את ימי הממשלה, ואת כהונתה של העומד בראשה - בן בריתו הקרוב בנימין נתניהו? התשובות בעוד שמונה ימים - כשהחרדים יצטרכו להחליט אם לתת עוד קצת ימי חסד להעברת חוק הגיוס, או לחתוך לבחירות.
