מגיע לבקר: הקמפיין שמריץ את יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה

בעוד שישה חודשים יסיים מתניהו אנגלמן את כהונתו כמבקר המדינה, והכנסת תידרש לבחור את מחליפו באחד התפקידים הרגישים והחשובים ביותר במערכת הציבורית. למערכת “היום” נודע כי בימים האחרונים מתנהל קמפיין אינטנסיבי סביב חברי הכנסת - ומועמד אחד בולט מוביל את המרוץ.

גורמים בסביבתו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, יוסף אלרון, מנהלים בימים עבודת לובינג לקידומו לתפקיד: אותם גורמים מתקשרים לחברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה כאחד, פונים אליהם ומבקשים במפורש לתמוך במועמדותו של אלרון לתפקיד המבקר. המטרה: להבטיח את התמיכה הנדרשת של 61 חברי כנסת לפחות בהצבעה חשאית.

אחד מהגורמים המקדמים את מועמדותו אישר למערכת "ישראל היום" את הפעילות ואמר כי השופט אלרון "ראוי ביותר לתפקיד, ישר כמו סרגל ומעוניין מאוד למלא אותו". יחד עם זאת, אלרון עצמו טרם הודיע רשמית על מועמדותו ולא מסר תגובה בעניין.

גורמים בקואליציה עמם שוחחנו אמרו ל"ישראל היום" כי קיים סיכוי שראש הממשלה נתניהו יתמוך במועמדותו של אלרון, אך מוקדם מדי להעריך האם אכן כך יקרה. לדבריהם, ייתכן ויעלו שמות בלתי צפויים, וההחלטה בעניין תיפול רק בסמוך למועד ההצבעה על מבקר המדינה.

מערכת "היום" שוחחה גם עם מספר חברי כנסת שאליהם פנו גורמים אלה. חלקם ציינו כי אלרון נראה להם "מועמד מצוין וראוי לתפקיד", אך הדגישו כי בשלב מוקדם כזה לא ברור עדיין מי יהיו המועמדים הנוספים לתפקיד.

על פי חוק מבקר המדינה, הבחירות צפויות להתקיים בין אפריל ליוני הקרוב, כאשר אנגלמן צפוי לסיים את תפקידו ביולי. תפקיד מבקר המדינה נחשב לאחד המשרות הבכירות והעצמאיות ביותר במערכת הציבורית - המבקר מפקח ובוקר את פעולות הממשלה, משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגופים ציבוריים נוספים, ומשך כהונתו עומד על שבע שנים.

ההצבעה על המבקר מתקיימת בחשאי - כל חבר כנסת יכול להצביע על פי שיקול דעתו, ללא חשש מלחצים פוליטיים ומפלגתיים.

השופט בדימוס יוסף אלרון כיהן בבית המשפט העליון מאוקטובר 2017 ועד ספטמבר האחרון, לאחר שנות עבודה ארוכות במערכת השיפוט. אלרון נולד במעברת מחנה דוד שבחיפה, כצעיר מבין תשעת ילדיהם של צדיקה ועובדיה אלפריח ז”ל, שעלו לישראל מעיראק ב־1951.

במהלך הקריירה המשפטית שלו, אלרון כיהן למעלה משלושה עשורים כשופט, והתמחה בעיקר במשפט הפלילי. הוא נחשב לשופט בעל גישה שמרנית ומאופקת בכל הנוגע להתערבות שיפוטית בהחלטות המחוקק והרשות המבצעת.

בפסק הדין המדובר בבג”ץ נגד חוק ביטול עילת הסבירות, אלרון נמנה עם מיעוט השופטים שסירבו לפסול את החוק. הוא קבע כי לבית המשפט העליון אין סמכות להתערב בחוקי יסוד, בניגוד לרוב של 8 שופטים שפסלו את החוק. עם זאת, אלרון מתח ביקורת חריפה על החוק עצמו וקבע כי "אינו בגדר סעיף המוסיף כבוד לחוקת מדינת ישראל המתגבשת".

באותה רוח, אלרון גם התנגד לפסילת הסעיף ב"חוק בן גביר", שאיפשר לשר לביטחון לאומי להתערב במדיניות החקירות של המשטרה.