גוש השינוי מחפש מסר אחיד - אך לא משדר אחדות

גוש האופוזיציה מתקשה להתאחד תחת מסר אחד ומנהיג אחד. על אף הסקרים העקביים בכלי התקשורת השונים, שמראים כי גוש השינוי נהנה מ-58 עד 61 מנדטים ביום טוב, כרגע בגוש מתקשים להתאחד סביב מועמד ומסר אחד - שיוביל לתוצאה ברורה של ניצחון בבחירות.

בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים

האופוזיציה, שאמורה להיות האלטרנטיבה ולהציע תחרות פוליטית, מתקשה להסביר בצורה ברורה מי שותפיה לחזון הפוליטי האלטרנטיבי - וכיצד ייושם הלכה למעשה במידה והם ינצחו בבחירות. כאשר המסרים לא ברורים קשה מאד להציע אלטרנטיבה ברורה.

שאלה נוספת שמטרידה את מפלגות הגוש ואת מצביעיו היא "שאלת בני גנץ", מה עושים עם המפלגה שלו שלא עוברת את אחוז החסימה באופן קבוע בסקרים בכלי התקשורת השונים. גנץ זוכה ליחס דואלי, מצד אחד הוא מגיע לישיבות של ראשי גוש האופוזיציה אך מן הצד השני, בשיחות סגורות מטילים ספק בכך שהוא חלק מהגוש. גם בסביבתו הקרובה מטילים דופי בראשי הגוש שלא מחבקים אותו.

בהינתן כל אלה נשאלת השאלה האם ההובלה הסקרים ללא סדר יום אחיד תספיק לגוש השינוי. ב"היום" שוחחנו עם שניים מחברי הכנסת הבולטים של הגוש - ושמענו תשובות מעניינות לגבי המסר של גוש השינוי.

אופוזיציה לוחמת?

במבחן המציאות, האופוזיציה מתקשה להצדיק את הדימוי שהיא מנסה להלביש על עצמה. הלוחמנות באה לידי ביטוי בעיקר בהצהרות, פחות בפעולה מתואמת. אין קמפיין משותף, אין מסר אחד ולעיתים, נדמה כי גם אין שיחה בסיסית בין ראשי המפלגות.

תגובתו של אביגדור ליברמן לשאלת "היום" ביחס להצהרת נפתלי בנט אמש: “אני לא יודע על שום הצהרה”, לא הייתה פליטת פה -אלא תמצית מצב, גוש שמנהל את עצמו במקביל, לא יחד.

ובכל זאת, יש רגעים של שיתוף פעולה. הם מתרחשים כמעט רק סביב סוגיות מערכתיות: ההתנגדות לחקיקה המשפטית, חוקי דת ומדינה, או הצעות שנוגעות לעצמאות מערכת המשפט. שם נרשמת חזית אחידה יחסית. מחוץ לכך, כל מפלגה מנהלת קו עצמאי, לעיתים סותר, לעיתים מתעלם מהאחרות.

מי שבולט בכך הוא יו״ר הדמוקרטים יאיר גולן, שנראה כי מנהל סדר יום עצמאי לחלוטין. החל מהאמירות לגבי סגירת ערוץ 14 וכלה בהודעה על צירוף ראשי המחאה כמו משה רדמן, דבר שגרם גם למצביעיו וגם לגורמים בתוך המפלגה איתם שוחחנו - שמדובר בצעד לא חכם.

מסרים לא אחידים

אחת הבעיות המרכזיות של האופוזיציה היא שאלת המסרים הלא אחידים שעוברים למצביעים. בנושא זה, שוחחנו עם שני חברי כנסת בולטים מהאופוזיציה - ח״כ קארין אלהרר, חברת הועדה לבחירת שופטים ממפלגת יש עתיד וח״כ יבגני סובה, סגן יו״ר הכנסת ממפלגת ישראל ביתנו.

ח״כ קארין אלהרר אמרה ל"היום" כי יש ”תיאום מספק”, בעיקר בהקשר הבחירות. לדבריה, עצם הגיוון האידיאולוגי ימין, מרכז, שמאל ומפלגות ערביות מונע אחידות מוחלטת, אך אינו חיסרון אלא נתון מובנה. אלהרר לא מסכימה עם הנחת המוצא של "היום", ואומרת: ״ברור שהאופוזיציה מורכת מהרבה מפלגות עם מגוון דעות, אז קשה לייצר אחידות. זה לא גוש ימין מלא מלא שכולם באותה עמדה. סה"כ אנחנו די מתואמים בעיקר במה שקשור לבחירות ולקראתם התיאום יעלה".

אלא שבצד השני של הגוש, ח״כ יבגני סובה מציג תפיסה שונה לחלוטין: “לא בוחרים עם מי אתה יושב באופוזיציה”. מבחינתו, ברגע שהגוש ינצח את הבחירות, תוקם ממשלה עם קווי יסוד ברורים ועם בחירה של השותפים שמסכימים ביניהם לקווי היסוד. הפער בין שתי הגישות אינו סמנטי.

אלהרר מדברת על תיאום שמבשיל מאוחר, רגע לפני סגירת הרשימות. ביחס למנסור עבאס, היא אומרת, הוא יכול להיות האצבע ה-62 ומבהירה שהיא לא חושבת שהם יסתמכו עליו. סובה מדבר על אלטרנטיבה ציונית ברורה, עם קווים אדומים קשיחים - בלי מפלגות ערביות ובלי ממשלת מיעוט. "אין לנו מכנה משותף עם מנסור עבאס שישב איתנו בממשלה הקודמת ואנחנו לא מתכננים לשבת איתו בממשלה הבאה", אמר ל"היום".

בלי קשר לשאלת מנסור עבאס, ח״כ אחמד טיבי הודיע היום (שלישי) בכנס השנתי בגבעת חביבה כי הוא פועל על מנת להקים את הרשימה המשותפת מחדש ולגרוף בין 15-17 מנדטים.

מי יעמוד בראש?

ואם לגבי שאלת המסרים אין אחידות, לגבי אחת השאלות המרחפות מעל הגוש - בוודאי שאין שום הסכמה. מדובר בשאלת ההובלה; מי המועמד מטעם האופוזיציה לראשות הממשלה. ח״כ סובה הסביר ל"היום" כי כרגע המאבק הוא על קבלת המנדט מהנשיא. לדבריו, ליברמן הוא המועמד לראשות הממשלה הבא.

מכאן נפרשת תפיסה פוליטית סדורה, קבלת המנדט, פירוק הגוש היריב. דבר זה יכול להוביל לפרישת נתניהו, שיפרוש תמורת הסדר טיעון ובכך יסתיים משפטו, והקמת ממשלה ציונית רחבה כולל הליכוד.

התסריט של סובה אופטימי למדי, אך רק אתמול נפתלי בנט הכריז על עצמו כראש הממשלה הבא, גם ליאיר לפיד יש כאלה תוכניות ובלי קשר כעת, המספרים מראים כי לגוש השינוי אין ממשלה בלי רע״מ ובלי החרדים.

שאלת בני גנץ

ונותרה השאלה לגבי בני גנץ שלא עובר את אחוז החסימה במרבית הסקרים בכלי התקשורת. אלהרר מבהירה שהיא חושבת שגנץ ינהג באחריות אם הוא יבין שהוא לא עובר את אחוז החסימה. "תהיה מחאה ציבורית לא לשרוף קולות וגם ראשי המפלגות יעבדו בזה, בסוף תהיה קריאה ציבורית. כולם מבינים שאם נתניהו ממשיך עוד קדנציה היא תפסיק להתקיים כמדינה יהודית דמוקרטית והיא תהיה בעיקר מדינה אנרכיסיטת-יהודית", אמרה ל"היום".

"תראה את הצעות החוק האחרונות שלהם, הכיוון הכללי הוא לא לציית לביהמ״ש וחקיקה דתית. איפה המדינה היהודית דמוקרטית נעלמה?". סובה הבהיר: "אני חושב שגנץ ינהג באחריות, אל תשכח שבבחירות האחרונות כולם הספידו אותו והוא השיג שמונה מנדטים".