בכיר באגודת ישראל: הרבנים יכריעו להתנגד לחוק הגיוס; בכיר בש״ס: "זה טוב לנו"

ביום רביעי הקרוב בשעה 21:00 צפויה להתכנס מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל במושב אורה לישיבה מכרעת, שעשויה לחרוץ את דינו של חוק הגיוס. על השולחן מונחת ההחלטה האם להורות לחברי הכנסת של הסיעה להימנע או להתנגד בהצבעה על החוק, כשהימנעות היא התרחיש הטוב ביותר שמצטייר כרגע.

ההתכנסות מסתמנת כאחת המשמעותיות ביותר בתקופה האחרונה, כאשר עיני המערכת הפוליטית כולה נשואות להחלטת האדמו"רים, שתשפיע ישירות על עתיד החקיקה ועל יציבות הממשלה.

האדמו"ר מבעלז, הנחשב לדמות מפתח במועצת ולמי שמחזיק בעמדה פשרנית יותר בסוגיות דת ומדינה, סובל מחולשה רבה ועל פי ההערכות ייעדר מהישיבה. היעדרותו של האדמו"ר, שקולו נחשב למאזן במחלוקות פנימיות, עשויה להפר את שיווי המשקל בתוך המועצת ולהשפיע על אופי ההחלטה שתתקבל, מה שמגביר את ההיתכנות לתרחיש של הקשחת העמדות.בכיר באגודת ישראל אומר ל״היום״: "הרבנים יכריעו להתנגד, הם רואים את החוק ואין סיכוי שיכריעו להימנע. גורם בכיר בש״ס: טוב לנו שאגודת ישראל תתנגד לחוק, שבג״ץ יראו שזה לא קומבינה חרדית אלא באמת כואב לנו החוק. ואפילו בתוך המפלגות שלנו יש כאלה שמסתייגים מהחוק".

חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל צפויים להתכנס בסוף השבוע כדי להכריע את עתיד חוק הפטור גיוס - ובהתאמה, את עתיד הממשלה. עבור הקורא החילוני, חברי הכנסת החרדים הם הפנים המוכרות. אך ביהדות התורה, ובאגודת ישראל בפרט, חברי הכנסת - בכירים ככל שיהיו - הם בסך הכול מוציאים לפועל. הם אינם קובעים מדיניות. "ועשית ככל אשר יורוך" אינו סיסמה למצביעים בבית, אלא מציאות מחייבת. כמו המצביעים בקלפי, כך גם הנציגים בכנסת כפופים באופן מוחלט להחלטות הרבנים. אלא שדווקא שם, בתוך החדר הסגור של האדמו"רים, מתחילה הפוליטיקה האמיתית.

סיעת יהדות התורה בכנסת מורכבת משתי מפלגות נפרדות הרצות ברשימה משותפת: אגודת ישראל ודגל התורה. אגודת ישראל מייצגת את הציבור החסידי על חצרותיו השונות - גור, בעלזא, ויז'ניץ ואחרות - ובראשה עומד כיום ח"כ יצחק גולדקנוף. דגל התורה, לעומתה, מייצגת את הזרם הליטאי ומונהגת בידי ח"כ משה גפני. השותפות בין השתיים היא פוליטית בלבד, וכל אחת כפופה להנהגה רוחנית נפרדת. זו אינה הפעם הראשונה שמועצת גדולי התורה נדרשת להכרעות שעלולות לפרק ממשלות. אולם הפעם, החרב המונחת על הצוואר היא איום קיומי בעיני הרבנים על עולם הישיבות.

כדי להבין את הדרמה, יש לרדת לרזולוציות של הכוח החסידי המרכיב את סיעת אגודת ישראל בכנסת, המונה כיום ארבעה נציגים, שכל אחד מהם מייצג זרם שונה ולעיתים אף מנוגד:

*חסידות גור (ח"כ יצחק גולדקנוף) -עד היום הקו שהוביל האדמו"ר מגור היה בלתי מתפשר: התנגדות נחרצת לכל חוק הכולל סנקציות. מבחינת גור, פשרה בנושא הגיוס היא מדרון חלקלק.

* חסידות בעלז (ח"כ ישראל אייכלר) -עמדת האדמו"ר מבעלז טרם פורסמה רשמית, אך בשיחות סגורות נשמעת התנגדות תקיפה לחוק במתכונתו הנוכחית.

* חסידות ויז'ניץ (ח"כ יעקב טסלר) -עמדת האדמו"ר מוויז'ניץ לא נאמרה במפורש, והכרעתו צפויה להשפיע על ההחלטה הסופית.

* שלומי אמונים (ח"כ מאיר פרוש) -קואליציה של חסידויות רבות, בהן צאנז, ערלוי, נדבורנה, ביאלה וסערט-ויז'ניץ. מבנה זה מעניק לו עצמאות יחסית ויכולת תמרון פוליטית.

לכאורה, המשוואה פשוטה: אם המועצת תחליט פה אחד להתנגד לחוק, אין היתכנות להעבירו - מה שיוביל דה-פקטו לבחירות. אם לעומת זאת תתקבל החלטה של הימנעות, "שב ואל תעשה", החוק עשוי לעבור.