"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מבקר המדינה מזהיר את שר האוצר: "אל תחכו לאסון הבא"

המבקר אנגלמן התייחס לדוחות שפרסם בנושאים ביטחוניים ואת אלו שפרסם לפני חודש בנושאים כלכליים • "קיימות יתרות בלתי מנוצלות בתקציב המדינה בסך 30 מיליארד שקלים, ואילו אגף התקציבים קבע שהרזרבה האפקטיבית בתקציב המדינה עומדת על 0 שקלים"

,עודכן
0השמעה
מבקר המדינה אנגלמן ושר האוצר שמוטריץ'. צילום: אורן בן חקון

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן השתתף הבוקר (רביעי) בכנס המיסים והכלכלה השנתי של BDO והתייחס בין היתר לדוחות המלחמה. המבקר הזכיר את הדוחות שפרסם אמש בנושאים ביטחוניים ואת אלו שפרסם לפני חודש בנושאים כלכליים.

המבקר אנגלמן בתקציב המדינה לא היו רזרבות שניתן היה להשתמש בהן מיד עם פרוץ המלחמה

לדבריו של מבקר המדינה: "אתמול פרסמנו דוחות המעלים פערים משמעותיים בכל הנוגע למוכנות לאתגרים ביטחוניים. דוחות אלו מצטרפים לדוח שפורסם לאחרונה המצביע על היעדר היערכות כלכלית לאירועי מלחמה ולמצבי חירום".

המשיך אנגלמן והפציר: "אני קורא מכאן לשר האוצר ולבכירי האוצר: אל תחכו לאסון הבא. בעת גיבוש תקציב המדינה לשנת 2026 חובה לכלול רזרבה אמיתית למצבי חירום. זאת כדי לא לחזור על הכשלים במלחמת חרבות ברזל שהועלו בדוח. כך למשל, אגף החשב הכללי מסר לשר האוצר כי קיימות יתרות בלתי מנוצלות בתקציב המדינה בסך 30 מיליארד שקלים, ואילו אגף התקציבים קבע שהרזרבה האפקטיבית בתקציב המדינה עומדת על 0 שקלים".

שר האוצר סמוטריץ' בישיבת הסיעה,צילום: אורן בן חקון

"בדוח שפרסמנו לפני חודש בדיוק עלה שמלחמת חרבות ברזל והשלכותיה הכלכליות על המשק הישראלי שיקפו את היעדר ההיערכות המקדימה של המדינה לאירועי חירום, ובכלל זה היעדר תכניות מגירה כלכליות מותאמות לתרחישי החירום השונים, ובפרט לתרחיש של מלחמה מתמשכת", אמר המבקר.

המשיך: "פער זה מתחדד נוכח היעדר כל רזרבה תקציבית ייעודית לשעת חירום בתקציב המדינה לשנים 2023-2024. היערכות כלכלית לשעת חירום נדרשת על מנת לתרום ליציבות הכלכלה, לאפשר התמודדות עם אתגרים פיסקליים ומוניטריים, ולאפשר הקצאת משאבים מהירה בזמן חירום. חובה לקבוע מראש רזרבה בתקציב המדינה ולא להתחיל לחפש מקורות כאשר מגיעים לשעת חירום".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר