בג״ץ הוציא צו על תנאי בעתירות נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים - צעד המהווה היפוך נטלים ומחייב את המדינה והכנסת לנמק מדוע התיקון לא יבוטל. ההרכב הורחב ויכלול 11 שופטים.
החוק שאותו מבקשים הפסול קובע כי הוועדה תמשיך למנות תשעה חברים - שלושה שופטים מבית המשפט העליון (בהם הנשיא), שני שרים (שר המשפטים ושר נוסף), שני חברי כנסת (אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה), ושני נציגי ציבור שיהיו עורכי דין כשירים לכהונת שופטים בעליון - אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה. החוק ייכנס לתוקף החל מהכנסת הבאה.
אחד השינויים המרכזיים בתיקון הוא שינוי כללי הרוב למינוי שופטים. למינוי שופטים לערכאות הנמוכות נדרש רוב של חמישה, שיכלול לפחות שופט אחד, נציג קואליציה ונציג אופוזיציה. למינוי שופטי עליון די ברוב של חמישה ללא דרישת שופט, כל עוד יש נציג קואליציה ונציג אופוזיציה.
נכון להיום נדרש רוב של שבעה מתוך תשעה למינוי שופטי עליון. הרוב הפשוט החדש, לצד הרכב שבו שישה מתוך תשעה הם נציגי הדרג הפוליטי, יאפשר מינוי שופטים ללא הסכמת נציגי בית המשפט העליון. בנוסף, התיקון מחליף את נציגי לשכת עורכי הדין בשני נציגי ציבור שנבחרים בכנסת.
החוק כולל מנגנון להתמודדות עם קיפאון בבחירת שופטי עליון: אם בתוך 12 חודשים מסיום כהונת שני שופטי עליון לא יושגו הסכמות, שר המשפטים יוכל להפעיל מנגנון הדדי בין קואליציה לאופוזיציה לבחירת מועמדים. העדר הכרעה בתוך חודש יאפשר לצד שהציע לבחור את מועמדו. המנגנון זכה לביקורת מצד היועצת המשפטית לממשלה, שטענה כי הוא יוצר תמריץ לשיתוק.
מדובר בחוק הראשון שפתח את הרפורמה המשפטית אך נבלם בשל התגברות המחאה. החוק יאפשר למנות שני שופטים לעליון כבר בקדנציה הנוכחית.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין תקף את החלטת ביהמ״ש: "קומץ שופטים, שהתרגלו לבחור את בני משפחותיהם וחבריהם בחדרי חדרים, ולפסול את מי שלא נושא חן בעיניהם, מעיזים להתערב בחוק יסוד ששם סוף למנהגם הפסול. ההתערבות השיפוטית בחוק יסוד היא בלתי חוקית ומערערת את יסודות הדמוקרטיה. הצו שהוצא דינו בטלות. אני קורא לכנסת להתייצב באופן נחרץ כנגד המהלך הפסול הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו