הפתרון ההוגן לכל הצדדים: חנינה תמורת פרישה מהחיים הפוליטיים

איש אחרבמקום נתניהוהיה מתפטר מתפקידו כראש ממשלה ברגע שהוגש נגדו כתב אישום. הוא מבקש מבית המשפט דחיות רבות כל כך, ואחר כך מתלונן שהמשפט נמשך זמן ארוך כל כך. עדיף שלא היה מבטיח לבית המשפט כי יש לו כישורים מיוחדים לנהל את המדינה ואת המשפט בחדא מחתא, ואחר כך מתלונן על כך שמוטל עליו עומס בלתי אפשרי, כאילו לא ידע במה כרוך תפקידו. איש אחר לא היה מציג עצמו כעבד השם, המוכן להקריב את הוכחת חפותו בבית המשפט למען אחדות העם (מה בדיוק הקשר?). לא היה חוזר בו, בקלות כזו, מן ההבטחה שלא יבקש חנינה, ואחר מבקש, ואפילו לא מתנצל, ולא מודה.

החנינה - אישור לרדיפה נגדו

אבל זהו ביבי. הממשיך להעמיד פני צדיק שטפלו עליו אשמות לא לו. שלא היה כלום, שאין לו על מה להתנצל ואין לו במה להודות, ואשר פותח את מכתבו לנשיא המדינה בציטוט דברי הנשיא טראמפ, ובפנייתו המפורסמת (המדהימה והמשונה) לנשיא הרצוג מעל בימת הכנסת על הצורך לחון את "הנשיא" (לדבריו) נתניהו, כי על סיגרים ואלכוהול אין מעמידים אדם מיוחד כזה למשפט.

נכון, החוק אינו מחייב הודאה באשמה, למרות שזה מקובל. כשר משפטים טיפלתי במאות רבות של בקשות חנינה. בכולן היו הודאה באשמה ובקשת סליחה. הנורמה הזו אינה מחייבת את ביבי, והוא ניצל זאת היטב, מבחינתו, כאשר נמנע מכך. הוא מבקש מהנשיא לחון אותו ולהתפנות לעסוק בדברים החשובים באמת שעל סדר היום המדיני והביטחוני. ה"ויתור" היחיד מצידו הוא נכונותו לוותר על הוכחת חפותו והבנתו כי חנינה חריגה כל כך, במהלך ההליך המשפטי, מנציחה את מעמדו כנאשם.

חנינה מלאה תהיה סוג של אישור לכך שנתניהו נרדף לשווא על ידי המערכת, והרצוג לא יוכל לעשות זאת. דחיית הבקשה היא אופציה סבירה, המותירה איתנו עוד חודשים רבים ראש ממשלה שאינו יכול למלא את תפקידו באופן מלא ואשר שיקולים מודעים ושאינם מודעים משפיעים על קבלת ההחלטות שלו. חנינה מסויגת אינה מוחקת את הכתם, ואינה בגדר הדחה בניגוד לרצון הבוחר.

ההסתייגות יכולה להיות נכונה לחנינה, מתן אפשרות לנתניהו להמשיך בתפקידו, אך מניעת האפשרות להתמודד בבחירות הבאות.