אין דבר כזה "בהסכמה": יש ועדת חקירה ממלכתית, או בריחה מהאמת

ועדת חקירה “בהסכמה”? לא זה מה שחוקי המדינה מבקשים, ולא זה מה שהמשפחות דורשות.החלטת הממשלה שהתקבלה היום, על הקמת ועדת חקירה “בהסכמה”, אינה רגע של תיקון, היא רגע של התחמקות.

בזמן שבמדינות מתוקנות מוקמת ועדת חקירה ממלכתית מיד לאחר אסון בקנה מידה לאומי, בישראל זה הפך לקרב התשה מתמשך. במקום להכיר בכישלון, הממשלה בוחרת ללטף את עצמה ולצייר מהלך שנשמע ממלכתי, אך בפועל מרוקן את הדרישה הציבורית ממשמעותה.

יש חוק בישראל

החוק בישראל מדבר בצורה ברורה, ועדת חקירה ממלכתית מוקמת על-ידי הממשלה או הכנסת, ובראשה עומד שופט בדימוס שמקבל סמכויות מלאות לחקור, לדרוש מסמכים, להעיד בכירים ולהגיע לחקר האמת ללא משוא פנים. אין “ועדת חקירה בהסכמה” בתוך החוק. יש ועדה ממלכתית, או ניסיון לחמוק מהאמת.

הממשלה הזו הביאה מדינה שלמה לשבת השבעה באוקטובר. הממשלה הזו בשנים האחרונות בנתה את השבעה באוקטובר נדבך על נדבך והיום רוצה גם להחליט איך לחקור אותו בהסכמה. מה שהממשלה קיבלה היום הוא ניסיון ליצור אשליה של תהליך.

הוא ניסיון להקהות את זעקת משפחות השכול, הנפגעים, החטופים לשעבר והציבור כולו. ניסיון לגרום לנו להירגע, לשכוח, להתפשר. אבל איך אפשר להתפשר על האמת? איך אפשר לקבל גוף שאין לו שיניים, שאין לו סמכות מזמן, שאין לו עצמאות אמיתית?

במועצת אוקטובר דרשנו דבר אחד בלבד, דבר שהוא לא בקשה פרטית אלא עיקרון בסיסי בדמוקרטיה: ועדת חקירה ממלכתית על פי לשון החוק. לא ועדה פוליטית, לא ועדה בהסכמה, לא ועדה “מותאמת”. ועדה שתפרק לגורמים את הכשל שהוביל למחדל הנורא ביותר מאז קום המדינה. ועדה שתחקור את קבלת ההחלטות, את המחדלים, את האזהרות שלא נענו, ואת הניהול הכושל של המדינה לפני, בזמן ואחרי האסון.

החלטת הממשלה היום לא מכבדת את זכר הנופלים, לא מכבדת את החטופים שלא שבו, ולא מכבדת את אלה שנושאים את הכאב יום-יום. היא גם לא מכבדת את אזרחי ישראל שרוצים תשובות, לא סיסמאות.

אנחנו לא נרפה, לא ניכנע, ולא נקבל “ועדה בהסכמה”. זה לא מה שהמדינה שלנו צריכה, זו לא אמת, אין כאן שום צדק, וזה לא מה שהאמת דורשת. אעשה הכל כדי שקולה של רוני שלי לא יהיה לשווא.