יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, התראיין ל"ישראל היום" ואמר כי למרות מצבה של הציונות הדתית בסקרים, לפיהם היא אינה עוברת את אחוז החסימה, הוא מאמין שכשאר הציבור ייחשף לפעילותה, בעיקר בתחום ההתיישבות והמשפט, המפלגה תקבל לפחות תשעה עד עשרה מנדטים. רוטמן דיבר על האפשרות לרוץ שוב יחד עם עוצמה יהודית והתייחס גם לחוק הגיוס.
רוטמן לבהרב-מיארה: מביך שאני צריך לזמן אותך לדיונים // ערוץ הכנסת
אתה מודאג מהמצב של המפלגה בסקרים - שם אתם לא עוברים את אחוז החסימה?
"אני ממעט להתייחס לסקרים, מה גם שיש סקרים שונים לכל כיוון", אמר חבר הכנסת. "יש סקרים שבהם באופן קבוע אנחנו עוברים את אחוז החסימה ועומדים יציב על חמישה ואפילו שישה מנדטים, ויש סקרים שלא. סקרים טוב להריח אסור לשתות, גם כשהם טובים וגם כשלא".
רוטמן מעדיף לדבר על המהות. "צריך לבדוק את הסנטימנט הלאומי על סוגיות הליבה. אני בטוח שכאשר הציבור ייחשף ויראה את העשייה של המפלגה, גם בתחומי ההתיישבות וגם בתחומי מערכת המשפט, הוא יבין שמגיע למפלגה לשבת חזק ויציב על תשעה ואפילו עשרה מנדטים".
הוא מוסיף: "אחרי הרעש שהיה סביב הרפורמה של מערכת המשפט בפועל, קרו הרבה דברים. אני אישית העברתי חוקים רבים בנושא. שיפרנו את המצב. מה שאנו חווים עכשיו סביב הפצ"רית לעבר הוא לקח ממערכת המשפט".
תקבלו עשרה מנדטים בלי עוצמה יהודית?
״בוודאי, למה לא? בא נגיד ככה: אנשים שעשו פחות בנושאים החשובים לציבור הלאומי עומדים בסקרים על יותר מנדטים ממה שנותנים לנו".
מי אלה?
"בוא נגיד בצורה הכי ברורה - אם תשווה את ההישגים בכל התחומים בהם הבטחנו לעשות ולפעול ותשווה את העשייה לפרק זמן דומה של כל שאר המפלגות הדתיות ציוניות - מפלגת הציונות הדתית בקדנציה האחרונה עשתה יותר. לכן מה שמגיע לנו לקבל בקלפי צריך להיות לפחות מה שאותם מפלגות קיבלו אז. כלומר, תשעה ואול יאפילו 12 מנדטים".
מה הסיכוי שתרוצו שוב עם עוצמה יהודית?
״אני לא חושב שזה תפקידי לומר ואני לא חושב שזה הזמן לעסוק בזה".
יהיו פריימריז אצלכם?
"במרכז המפלגה".
האם הממשלה תצליח להעביר תקציב?
"מועד הבחירות הוא עוד שנה", אומר רוטמן. "אני חושב שאם לא יצליחו לפתור את סוגיית הגיוס אז אני מניח שיהיה מאד קשה להעביר את התקציב. וזו הסיבה שבגללה השמאל והאופוזיציה ממקדים את האש בסוגיית הגיוס, כי הם מבינים שזו המכשול האחרון של הממשלה והקואליציה. התפקיד שלנו הוא לעבוד כדי להוביל לפתרון אמיתי בסוגיית הגיוס ולא למריבות סרק".
מה הסיכוי שזה יקרה?
"אני לא יודע לתת הערכות. אני חושב שאם יש רצון, זה יקרה ויהיה פתרון אמיתי לסוגיה הזאת".
אתה מזהה שיש רצון?
"אני חושב שיש פוטנציאל להצליח", אומר רוטמן. "בהקשר הזה, בשביל שתהיה מריבה מספיק אחד. בשביל להגיע להסכמה צריך יותר אנשים, ולכן מספיק שאחד יחשוב שטוב לו ללכת לבחירות סביב סוגיית הגיוס, כדי להפיל את העניין".
מה עמדתך לגבי הטיוטה של חוק הגיוס שפורסמה?
"אני חייב לומר שכל העיסוק בפרטי חוק הגיוס הוא פספוס", מודה רוטמן. "השאלה היא לא הפרטים. כל חוק גיוס שיעבור בהסכמה וישנה את הפרדיגמה שחרדים לא מתגייסים יביא בטווח הקצר לשינוי דרסטי במציאות". לדבריו, כל מה שצריך כדי להשיג את זה - "זה רצון טוב וסבלנות, אבל יש אנשים שרוצים את המשך המריבה והמאבק".
רורטמן טוען כי אותם אנשים "רוצים להשתמש במתח שקיים, שאני חווה אותו ברמה האישית וגם ברמה הציבורית, לא כדי להוביל להשתלבות חרדים בכלכלה, בצבא ובחברה, אלא הם רוצים את התרחקותו של הציבור החרדי". רוטמן טוען כי אפשר לראות את הרצון למדר את הציבור החרדי בקריאות לשלילת זכויות הצבעה למי שלא מתגייס.
"הם לא רוצים באמת את השתלבות החרדים. מה שהם רוצים זה לפרק את ממשלת הימין ואת הגוש. בשנייה שהממשלה תיפול, הם יהיו הראשונים שיגידו לחרדים 'בואו לחתום על דף ריק ותקבלו את מה שאתם רוצים'".
אבל יש חלק מהקואליציה שלא מוכנים להסכים למה שפורסם בטיוטת חוק הגיוס.
"אני אומר שוב. מי שרוצה להתווכח על פרט זה או אחר, יש אחלה דיונים בוודעת חוץ וביטחון. אפשר לשפר מפה ומשם, כל זמן שהמטרה ברורה והמטרה היא העברת חוק בהסכמה בתוך הקואליציה".
לדבריו, "יש אפשרות להעביר חוק חוק שיהיה כתוב בו שיגייסו 50 אלף איש או להעביר חוק שכתוב בו שיגייסו שלושת אלפים. אולי החוק של ה-50 אלף יראה יותר טוב. אבל בפועל, החוק של השלושת אלפים יביא לגיוס לשל עשרות אלפים והחוק של 50 אלף יביא לגיוס אפ בני ישיבות".
הסיעות החרדיות לא מוכנים לפשרה.
"אם אי אפשר להגיע להסכמה, ודאי שאסור להסכים לישראבלוף. אם זה כלום לא צריך להסכים".
יש חוק כזה שאפשר להגיע אליו להסכמה?
"אני חושב שכן".
תציג לי אותו?
רוטמן מסרב. "זה לא תפקידי לסרטט אותו,. יש ועדה, יש דיון, אם יהיה אפשר להגיע לחוק מה טוב. אם לא - אז לא".
מילה על הפצ"רית?
"הכל ברור. המערכת לא יכולה לחקור את עצמה, לכן חייבים לתקן את המערכת שמצויה בניגוד עניינים פנימי. באים כל ראשי המערכת ומוכיחים בצורה חד משמעית שכל מה שאמרנו היה אמת לאמיתה".
למה לא להעביר את ליווי החקירה לפרקליט מחוז שלא היה מעורב בסיפור?
"בגלל שפרקליט המחוז כפוף ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. הוא לא יכול לזמן אותה לחקירה באזהרה". רוטמן מבהיר: "אני לא יודע אם צריך לזמן אותה, אין לי את הפרטים. אבל אם צריך לזמן אותה לחקירה, יש כאן בעיה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו