טיוטת חוק הגיוס של יו״ר ועדת חוץ וביטחון ח״כ בועז ביסמוט נחשפה הערב (שלישי): למרות שהצבא צריך 12 אלף לוחמים, המכסות מדברות 4,800 בשנה הראשונה. גיל הפטור יעלה לגיל 26. בנוסף: שלילת רישיון נהיגה ושלילת יציאה מהארץ ונקודות זכות.
בעקבות פרסום הטיוטה, מתברר כי ח״כ יולי אדלשטיין מתכוון להגיע לדיון בוועדת חוץ וביטחון ביום שני שיעסוק במתווה חוק הגיוס שהציג ח״כ ביסמוט, חרף התדרוכים שיצאו מהליכוד, אדלשטיין לא הודח באופן פורמלי מהועדה ולכן ככל שהדיון יתקיים ביום שני הוא יגיע.
בתוך כך, הגיב אדלשטיין: "כשאני רואה את החוק אני מבין שצדקו אלה שהדיחו אותי: אין לי את הכישורים לייצר קומבינת השתמטות במקום חוק גיוס, ועוד בעיצומה של מלחמת קיום, כשחיילי המילואים קורסים".
הטיוטה נחשפת יום לפני הדיון הדרמטי שאמור להתקיים בבג״ץ מחר בעתירות שדורשות מהמדינה לפעול לגיוס כל תלמידי הישיבות ולהפעיל סנקציות משמעותיות כלפי המשתמטים.
בש״ס לא מגיבים באופן רשמי אבל טיוטת חוק הגיוס שפורסמה הערב נוסחה על דעתם של ח״כ ינון אזולאי מש״ס והשר לשעבר אריאל אטיאס, כך שהם מרוצים. לעומת זאת ביהדות התורה נשמעים פחות מרוצים, גורם בכיר אומר ל"ישראל היום": ״כעת זה קשקושים של אטיאס ובועז כתבו בווצאפ של עצמם, צריך לראות מה יהיה כתוב בחוק עצמו".
מקורות ל"ישראל היום": "נוסח חוק הגיוס שנחשף היום לתקשורת לא מקובל על הייעוץ המשפטי של הכנסת ושל הוועדה, אותם מקורות הוסיפו די לראות בכותרת שכתוב שמדובר בנוסח של יו״ר הועדה. למה זה חשוב הסיעות החרדיות התנו את הסכמתם לנוסח החוק אך ורק עם הייעוץ המשפטי של הכנסת יגן עליו בבג״ץ - כרגע זה לא המצב. מאחורי הקלעים בש״ס יכולים להיות מרוצים - ביהדות התורה רוצים לראות נוסח סופי מוכן להגשה".
ויש כמובן גם את עמדת היועצת המשפטית לממשלה שלמדה על הצעת החוק מהפרסומים בתקשורת.
בטיוטה מצוין כי הממשלה מחויבת לפעול לגיוס תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חרדיים לשירות סדיר או אזרחי-ביטחוני, בהתאם ליעדים מינימליים שנתיים לשירות סדיר: בשנת הבסיס (שבה נכנס החוק לתוקף): 4,800 לפחות, בשנה שנייה לכניסת החוק לתוקף: 5,760 לפחות, בשנה השלישית: 6,840 לפחות, בשנה הרביעית: 7,920 לפחות, בשנה החמישית: 50% לפחות ממחזור הגיוס השנתי של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים, בשנה השישית ואילך ייקבע בצו, לא יפחת מהרף של השנה החמישית. הרף המינימלי לשירות סדיר רשאי לכלול עד 10% מוצבים בשירות אזרחי-ביטחוני.
אם מספר המתגייסים בפועל יפחת מהרף המינימלי השנתי לגיוס לשירות סדיר, תופחת התמיכה הממשלתית לישיבות בעבור תלמידים שקיבלו צו דחיית שירות, בשיעורים המפורטים בחוק.
לדוגמה: אם שיעור המתגייסים בפועל נמוך מ-75% בשנות הגיוס הראשונה והשנייה (ו-90% מהשנה החמישית), לא תינתן תמיכה. ככל שאי-העמידה ביעד נמשכת, שיעור התמיכה שישולם יופחת עוד יותר (למשל, 80% מהתמיכה בשנה השנייה ברציפות של אי-עמידה, ועד 20% מהשנה השביעית ברציפות).
שלילת הטבות אישיות
על תלמיד ישיבה שלא התייצב לשירות סדיר או לא קיבל פטור משירות ביטחון יחולו סנקציות אישיות, ובהן: שלילת רישיון נהיגה עד גיל 23 ואיסור יציאה מישראל עד גיל 23. שלילת מלגות וסיוע לסטודנטים.
החמרת סנקציות אישיות בעקבות אי-עמידה ביעד: אם הרף המינימלי השנתי לא נעמד, יחולו סנקציות נוספות כגון חובת תשלום דמי ביטוח לאומי מינימליים, שלילת הנחה בנסיעה בתחבורה ציבורית, שלילת השתתפות בדיור מוזל, שלילת השתתפות בעלות מעון יום). סנקציות נוספות, כגון שלילת סיוע לרכישת דירה או פטור ממס רכישה, יחולו אם אי-העמידה נמשכת שנתיים או שלוש שנים ברציפות.
שירות לאומי-אזרחי-ביטחוני
מיועד למי שקיבל צו דחיית שירות ומלאו לו 20 שנים (או 19 אם הוא נשוי), רשאי לשרת בשירות אזרחי-ביטחוני. מי שמשלים שירות זה מקבל פטור משירות סדיר. בהוראת שעה, במשך שלוש שנים, גיל הכניסה למסלול זה הוא 19.
התגובות הזועמות למתווה
אלא שדווקא בליכוד זועמים על המתווה. כך כתב הערב ח"כ דן אילוז בתגובה לפרסום: "זה לא חוק של הליכוד - זה חוק של ש״ס. זה חוק שלא יגייס חרדים, יפגע בציבור המשרת שמצביע לנו ויפגע בליכוד לקראת הבחירות הקרובות. החוק היחיד שהליכוד צריך לקדם הוא פשוט וברור: מי שמשרת - מקבל הטבות מהמדינה. מי שלא משרת - לא. בכל מגזר, מהיום הראשון, ולכל החיים. נקודה. אני עדיין מקווה שביסמוט יבחר להציג ביום שני חוק ליכודי אמיתי, לא חוק שנכנע לפוליטיקאים החרדי".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד: "זה לא חוק גיוס - זה חוק השתמטות מחפיר על מלא. אם הטיוטה הזאת תקודם לא יתגייס אף חרדי אחד. זו יריקה בפרצופם של הלוחמים, של המשפחות, של הפצועים ושל ההרוגים. אם הם ימשיכו לקדם את זה, בממשלה הבאה כל חרדי שלא יגיע לבקו"ם לא יקבל שקל אחד מהמדינה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו