הקואליציה מקדמת את חוק פיצול תפקיד היועמ"ש - כבר השבוע

ועדת חוקה צפויה לדון בהצעת החוק שמקדם יו״ר הוועדה, ח״כ שמחה רוטמן , המבקשת לשנות מן היסוד את מבנה מערכת הייעוץ המשפטי למדינה. על פי ההצעה, תפקיד היועץ המשפטי לממשלה יפוצל לשלושה תפקידים נפרדים - יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות. לאחר הדיון בוועדה צפויה ההצעה לעלות לקריאה טרומית במליאת הכנסת.

הצעת החוק תעלה לקריאה טרומית במליאה לאחר שבשבוע שעבר הקואליציה לא השיגה רוב לכך ומשכה את הצעת החוק. עתה, לאחר שהושג ״דיל״ בין הסיעות החרדיות לבין שאר חברות הקואליציה יעלה החוק להצבעה והוא צפוי להשיג רוב. הסיעות החרדיות זזו מעמדתם לא להצביע יחד עם הקואליציה בשל כך שהם מזהים את עמדת היועצת המשפטית לממשלה - גלי בהרב מיארה ככזו שעומדת על כך שחוק הגיוס יכלול בתוכו יעדים אמיתיים ומדידים לגיוס תלמידי ישיבות וסנקציות אמיתיות למי שלא מתגייס. יוזם החוק, ח״כ רוטמן מצידו מעוניין להמשיך בהצעות החוק שיובילו להחלשת כוחה של היועצת המשפטית לממשלה.

לפי הצעת החוק, חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה לא יחייבו עוד את רשויות המדינה, אלא אם הממשלה תחליט לאמצן בהחלטה רשמית. בכך תוסר המחויבות לפעול לפי עמדתו המשפטית של היועץ, והממשלה תוכל להעדיף פרשנות אחרת של הדין.

עוד קובעת ההצעה כי היועץ המשפטי לממשלה יתמנה על ידי הממשלה, על פי הצעת ראש הממשלה ושר המשפטים, וניתן יהיה להדיחו בהחלטת ממשלה. משמעות הדבר היא כי גם המינוי וגם סיום הכהונה יהיו בשליטת הדרג הפוליטי.

החוק המוצע מפריד בין סמכויות הייעוץ, האכיפה והייצוג: התובע הכללי יהיה אחראי על ניהול ההליכים הפליליים ויתמנה על ידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה, ואילו מייצג המדינה בערכאות יופקד על הייצוג האזרחי והמינהלי של המדינה בבתי המשפט. תנאי הסף לתפקיד התובע הכללי נמוכים יחסית - כל עורך דין בעל ניסיון של עשר שנים, מהן חמש בישראל, יוכל להתמנות לתפקיד.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי הפיצול נועד למנוע ניגודי עניינים מוסדיים ומובנים בין התפקידים, שכן היועץ המשפטי לממשלה נדרש כיום גם לייעץ לממשלה וגם להחליט על חקירות והעמדות לדין של נבחרי ציבור. עוד נכתב כי ההפרדה תאפשר לכל אחד מהתפקידים החדשים להתמקד בתחום מומחיותו, תחזק את העצמאות המקצועית ותשיב את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק.

בנוסף מוצע לקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה לא ישתתף עוד בישיבות הממשלה, אלא אם יוזמן לכך על ידי ראש הממשלה, וכי שר המשפטים יוכל לפקח על פעילותו ולבקש ממנו דין וחשבון מעת לעת.