בן גביר והיועמ"שית מתקוטטים – ואת המחיר משלם הציבור

"משילות" - זו המילה החביבה ביותר על חלקים נרחבים בימין הישראלי בשנים האחרונות. משילות מלשון למשול, ללא הפרעת הפקידים (היי, דיפ־סטייט, מה העניינים?), וליישם את המדיניות בלי יועצים משפטיים ובלי בתי משפט. שזה כמו "בלי בג"ץ ובלי בצלם" של רבין ז"ל, אבל בווריאציה מפותחת בהרבה.

ועכשיו לענייננו: הקטטה ה־103,257 בין הממשלה לבין היועמ"שית, והפעם בסוגיית זכותו של השר לביטחון לאומי להגביל את ההפגנות (מעניין לאילו הפגנות הוא מתכוון; פשוט, כי הארץ מלאה במפגינים, ולא רק בעד השבת החטופים) - בניגוד לעמדתה של גלי בהרב־מיארה, היועמ"שית נעולת הדלת בלשכה בתל אביב, אשר ממשיכה להיאחז בציפורניה בזכותה, ובכן, להציב לממשלה גבולות או משוכות או מוקשים, תלוי את מי אתם שואלים.

אין דרך לכחד: הקונפליקט בין אידיאל ופנטזיות המשילות של הממשלה (הווה אומר: רשות מבצעת נעדרת פיקוח ובקרה דה־פקטו), לבין התערבות־היתר המובהקת של בהרב־מיארה - שלא דומה בשום דבר להתנהלותה בתקופת ממשלת השינוי (מינוי רמטכ"ל בזמן ממשלת מעבר, הסכם גבול עם לבנון ללא אישור הכנסת, ועוד כאלה וכהנה שהכשירה גב"מ) - מייצר רגעים אלימים תקשורתית, ציבורית וחוקתית, בתקופה שבה ישראל ממילא סובלת מחוסר יציבות פוליטי, אזרחי, ובעיקר: נפשי לאומי.

שלושה רווחים, הפסד אחד גדול

דבר אחד ברור: עיני כולם נשואות לבחירות המתקרבות, להוציא זו של בהרב־מיארה. היא אמנם מוטה פוליטית, אבל אינה פוליטיקאית שמתמודדת על קולות מצביעים. בן גביר, לעומתה, כן. בהחלט בריבוע. ומכאן שהחלטתו להגביל את ההפגנות, ועל הדרך להתקוטט איתה פומבית, היא מהלך פוליטי שטומן בחובו רווח כפול - גם דיכוי ההפגנות של ה"שמאלנים" (ה"ארורים", "מחריבי המדינה") וגם נאמנות למילת הקודש: "משילות".

בעצם, שכחתי את הרווח השלישי במהלך: להראות ליועמ"שית, שנואת נפשו המוסכמת של הימין, מי כאן הבוס. פוליטיקה בן גביר יודע לעשות. משילות בנגב שהפך למערב פרוע? משילות בחברה הערבית שהאלימות והפשיעה משתוללות בה? משילות בכבישי ישראל, שם האמיר מספר הקורבנות בתאונות הדרכים לשיא היסטורי? ובכן, קצת פחות. משילות היא בכל זאת עניין יחסי.

האויב, יש לזכור, אינו הפשיעה, משפחות הפשע נעדרות הרסן והגבולות, תחושת הביטחון האזרחית הממוטטת, וגם לא תאונות הדרכים - כי אם היועמ"שית והפגנות השמאל. כמו שנאמר: כל שר וסדרי העדיפויות שלו. אלה של השר הממונה על ביטחון הפנים בישראל ברורות.

ולשאלתכם: הניצחון על בהרב־מיארה יושג - אבל גם על ביטחון הפנים של ישראל, שמצוי בשפל שכמותו טרם ידענו.