במאבק בין הציונות לציניות - הציונות תנצח

שלושה ימים שאני מתחבטת מה לכתוב על ההדחה המסתמנת של יולי אדלשטיין מתפקיד יו"ר ועדת חוץ וביטחון על ידי חבריו מתנועת הליכוד. מפלגה שהיא ביתי הפוליטי כמעט שלושים שנה. מפלגה שבחרתי בה בזכות הערכים אשר הובילו אותה: חירות ולאומיות יהודית.

לראות את הציניות בה מתנהגים חלק מנבחרי הציבור שלי עושה אותי חולה. וכל זה בשביל מה? כלום ושום דבר. הרי ברור שהחוק להסדרת מעמד בני הישיבות (כך הוא נקרא בפי ההנהגה החרדית) לא יעבור בחודשים הקרובים. דווקא מפני שמחליפים יו"ר ועדה שדש בנושא כבר שנה פלוס. ואז פגרה וחגים ומי יודע מה עוד.

כלומר, החוק הקיים יישאר בתוקף. עכשיו מה זה אומר יישאר בתוקף? זה אומר שהצבא שלח/ישלח עשרות אלפי צווים לצעירים בריאים וחסונים כי כך ביקשה היועמ"שית. ממש כפיים! הרי שום דבר לא ייצא מזה. אפילו אני, שנלחמת למען הרחבת שורות הצבא אתנגד בתוקף לשליחת צעירים, המסרבים לקחת אחריות על קיומנו כאן, לכלא.

חוץ מזה, בואו אגלה לכם סוד: אף אחד לא באמת רוצה את המראות הנוראיות האלה של בתי כליאה לבחורי ישיבות. או מצפה שזה יקרה. אף אחד. אז יולי יזוז (יוזז) הצידה עבור כלום ושום דבר, מלבד כמה חודשי רגיעה בשדה הגיוס. קרי בשדה הפוליטי.

ובינתיים בשדה הקרב? אין רגע דל

החיילים ממשיכים להילחם. המשפחות ממשיכות להתפרק. הילדים ממשיכים להתגעגע לאבא. הנשים ממשיכות לג'נגל. הציונות ממשיכה לפעום. הציונות ממשיכה להתוות דרך. והפער בין נבחרי הציבור לבין הציבור ממשיך לגדול. אלה מדברים ומקמבנים את עצמם לדעת, אלה נלחמים את עצמם לדעת. אלה מדברים קומבינות, אלה פועלים ערכים.

אגב, תפסיקו לדבר על "שוויון". זו פיקציה מודרנית שאין לה אחיזה במציאות: אין שוויון בין מי שמשרת 400 ימים במילואים בתפקיד לחימה למי שעושה מילואים במזגן. אין שוויון בין יוצא סדיר בגולני שצריך להמציא את עצמו מחדש אחרי הצבא ליוצא 8200 שכל האופציות פתוחות לפניו.

כאשר החרדים יתגייסו בהמוניהם, ובע"ה זה יקרה, בקרוב ממש (תגידו אמן), לא יהיה שוויון בין החטיבה שלהם לבין החטיבות האחרות מבחינת ת"ש. בסדום ניסרו את הרגליים של מי שהיה גבוה מדי כדי להיכנס לגודל המיטה שתכננו המנהיגים שם. לא מומלץ לנסות לחקות אותם.

נבחרי ציבור יקרים: בשולחן השבת של מי שבחר בקואליציה הנוכחית, השיח נסוב סביב נושא השירות והוא שיח נוקב וכואב. אתם מתעלמים ובכך אתם טועים - עזבו ערכית, פוליטית! - ובגדול.

אז מה עושים עד שהברית הציונית תתאחה? בעיניי אין ברירה אחרת אלא לעבור למסגור מחדש של כל הנושא. אין יותר חוק גיוס. רק חוק להענקת הטבות והזדמנויות כלכליות אך ורק למי ששירת את המדינה.

יתנו, יקבלו. לא יתנו, לא יקבלו, אמר פעם אדם חכם מאוד. שירתת את המדינה? קבל הנחה במעונות. לא שירתת? מצטערים, אין אופציה. שירתת? קבל הזמנה להמשיך לשרת את המדינה במסגרת נציבות שירות המדינה. לא שירתת? מצטערים, אין לנו תקנים. שירתת? קבל זכות קדימה בכל תוכנית ממשלתית לדיור מוזל. לא שירתת? מצטערים, נגמרו הקומבינות.

עוד משהו: יש כאלה שמציעים שלילת זכויות בסיסיות ממי שלא שירת. לזה אני גם מתנגדת (כנראה גם בג"ץ אבל זו כבר אופרה אחת): אין דבר כזה לשלול רישיון נהיגה, אין דבר כזה לשלול את הזכות לבחור ולהיבחר. אבל לקבל כסף ממדינה שאתה, כפרט, לא מוכן להשתתף בזכות לשרת אותה? סליחה אבל סיימנו עם זה.

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: אֶת־הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֺת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: וְהַקְּלָלָה אִם־לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֺת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא־יְדַעְתֶּם": ככה זה עובד. ככה זה עבד. לצערי הרב, רק ככה זה יעבוד.

ומילה אחת ליולי אדלשטיין: "חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת כִּי עִמְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ".

(הערה חשובה: בעולם מתוקן, כל האמור לעיל היה תקף גם עבור הציבור הערבי הישראלי, שמוזמן ויכול וצריך לשרת את את המדינה באין ספור דרכים אחרות חוץ מצ"ל).