כדי להבין את האירוע של הקמת ממשלת בנט לפיד באמצעות סיעות שמקורן בימין, כדאי להביט במה שקורה בארה"ב. שם, כמו בארצות מערביות אחרות, לא יכול להיות מצב שבו יש הגמוניה ציבורית שמרנית - או ליברלית - וחלקים מתוך ההגמוניה השמרנית יעבירו במודע את השלטון לליברלים ולשמאל. זה פשוט לא מתקבל על הדעת בשום תרחיש.
בצד של הדמוקרטים יש סנאטור או שניים שאינם הולכים בתלם ומצביעים במקרים מסוימים עם הרפובליקנים, ובצד הרפובליקני ישנה ליז צ'ייני.
כך שמה שקרה בישראל הוא תופעה ייחודית, והיא בוודאי אינה נעלמת מעיני אויבי ישראל הקרובים (כולל בתוך הקו הירוק) והרחוקים, וגם לא מעיני ממשלות אירופיות, מוסדות בינלאומיים והממשל האמריקני. הם רואים קודם כל מיעוט שהוא לא יותר משליש העם.
השמאל, לצורך העניין, המונה 38 מנדטים. כנגדו בספירה גסה לפחות 70 ח"כים ימנים ובעלי נטייה ימנית לאומית. המיעוט החזק המרושת היטב הצליח לפרק את הימין, להפיל את שלטון הימין ולהביא להפלת מי שבעיני רבים הוא ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה במדינת ישראל מאז דוד בן גוריון. יש כאלה שהיו אומרים הטוב ביותר, בלי התניות.
נכתב בעבר על כך שמנהיגים במדינות דמוקרטיות מתחילים לגמגם והכדור נופל להם מהידיים אחרי עשר שנים בשלטון. רואים סימנים לכך גם אצל נתניהו; אבל גם בשנתיים האחרונות הוא הביא לעם ישראל תוצאות טובות ביותר, כולל הטיפול במשבר הקורונה שמשול לניצחון במלחמה גדולה. לא מדובר על אם זה צודק או לא צודק, טיפשי או לא טיפשי. השמאל הצליח להפעיל את המנופים שלו וליצור לחץ פסיכולוגי שגרם להתרחשות הפוליטית חסרת התקדים שאנחנו צופים בה, בהנחה שהממשלה תקום לבסוף.
האויבים, ואלה שרואים לנגד עיניהם חזונות מדיניים שליליים מבחינת ישראל, מסיקים מזה מסקנות. לישראל היו מנהיגות חזקה ומדיניות עוצמתית ברורה; היא מחליפה אותה במנהיגות חלשה ומפוצלת, שבמקרה הטוב תפעל על טייס אוטומטי ובמקרה הרע תעמוד בפני בעיה חמורה במבחן הראשון. ארה"ב ואירופה יבינו, יחד עם הפלשתינים והאיראנים, שמדינה המבצעת מהפך כזה, גם ללא בסיס אלקטורלי, ניתן להביא אותה לכל נקודה רצויה מבחינה מדינית.
שלא תהיינה אשליות בנוגע להשלכות המהלך הפוליטי אידיאולוגי הפנימי על הממד המדיני אסטרטגי של ישראל: מי שמוציא לפועל מהלכים קיצוניים כל כך, משדר כי אפשר לגרום לו או לכוחות פוליטיים הנלווים אליו לבצע כל מהלך באמצעות מערכת הלחצים המתאימה. ולא צריך לחצים כלכליים, אלא לחצים פסיכולוגיים שמקורם בעשרות ארגונים המערערים את היציבות במדינה ובאמצעות תעמולה; יש לכוחות התעמולתיים השפעה עצומה אפילו על מערכת המשפט.
שבירת הקווים הפוליטית מאותתת שיכולות לבוא התקפלויות טריטוריאליות, כולל פינוי יישובים, ואף נסיגות ופשרות בתחום צביונה וזהותה היהודית של המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו