האופוזיציה מורכבת מגנרלים לשעבר - ושוכחת להגן על חיילי הסדיר

בפרסום אגבי בערוץ 12, בהמשך לכתבה על נפילת חייל נוסף וכתבה על כעס המפלגות החרדיות שטרם הסדירו להן את ההשתמטות בחוק, התבשרנו, שהשרות הסדיר יוארך בשנה. לא לכולם, אלא ביחידות הקומנדו כמו יהל״ם, עוקץ, אגוז ודומיהן, שם יוארך השרות בשנה שלמה. כל החיילים, שכבר תכננו לימודים, טיול שלאחר צבא, חופשה, יצטרך לאפסן את התוכניות לשנה נוספת.

הקלות הבלתי נסבלת שבה נוטלים את החופש מהחיילים, מעוררת תרעומת. מכעיסה. והדממה במערכת הפוליטית מכעיסה פי כמה. כלפי הקואליציה שממשיכה לדהור לעבר חוק השתמטות לצעירים החרדים, וכלפי האופוזיציה שנאלמה דום. תפקידה של האופוזיציה לא לעבור להקשב, אפילו לא בתקופת מלחמה. לא ייתכן, שבאופוזיציה, שבין מנהיגיה יש רמטכ״ל לשעבר וסגן רמטכ״ל לשעבר, איבדו את קולם ולא העירו ולו הערה אחת על ההחלטה הזאת. בעיקר, כשזו לא עברה בחקיקה או בהוראת שעה. ככל הנראה כשהתגייסו אותם לוחמים, חתמו על מסמך שאומר שאם יהיה צורך שירותם הסדיר יוארך. ונניח שחתמו, לא מגיע להם שבכנסת יגנו עליהם?

האופוזיציה, הרפה והנרפית, הפכה להיות הד למסרים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הגדיל לעשות יו״ר כחול לבן, בני גנץ, שממש הפציר בנתניהו להישאר בוושינגטון על מנת לקדם את עסקת שחרור החטופים. במצב נורמאלי, גנץ היה צריך להעביר ביקורת על כך, שהביקור נמשך חמישה ימים כשהמדינה במלחמה וחיילים נופלים; שרעייתו שרה השתתפה בישיבה מדינית בניגוד לכל פרוטוקול; שהתקיימה קבלת פנים חגיגית בוושינגטון, בשעה שהמלחמה נמשכת, חיילים נופלים והחטופים טרם הוחזרו. האופוזיציה היתה אמורה לזעוק זעקה גדולה ולמחות על ההחלטה להאריך את שרות החובה הקשה והתובעני ומסכן חיים של החיילים, במקביל להמשך הפטור המפלה לצעירים חרדיים. במקום זאת, באופוזיציה שקט ודממה.

״צה״ל זקוק לחיילי הקומנדו״, אומר לי אלוף בצה״ל, ״הם לא יהיו בפעילות מבצעית שוטפת, אבל יישארו בבסיסים ויהיו כוח עתודה כשיקום הצורך. השקיעו בהכשרה שלהם כל כך הרבה, ולאור המצב אין ברירה. הידע שלהם קריטי״. שאלתי אותו, אז למה לא לשחרר אותם ובמידת הצורך לגייס למילואים? תשובתו - ״הם יטוסו לתאילנד ולכי תאתרי אותם. ככה הם בבסיסים, ברשות צה״ל ולפקודתו״. עם זאת הוא מוסיף, שחייבים ליישם חרב״ש. מתברר, שבצבא הבריטי שלדבריו הוא המקצועי והמעמיק ביותר, הוטבע המושג: חרב״ש - חידוש הרוח ביחידות שהשתבשו. כלומר, שאמנם יש צורך בכישורים שלהם, אבל לצד זאת יש חובה בהתרעננות. משמע, להוציא אותם לחופשות. לאתר ביניהם את אותם חיילים, שאם יישארו בשרות, עלולים לפגוע בעצמם. לשים עליהם מפקדים, שיתווכו להם את הצורך בהם.

הצורך מובן, אם כי שנוי במחלוקת לאור הריצה לחוק ההשתמטות, וגם לאור דברי הרמטכ״ל, שצה״ל מילא את כל משימותיו ונוצרו התנאים להגיע להסכם להחזרת כל החטופים. משמע, שאת הדשדוש ברצועת עזה ניתן לסיים.

ואם יש אופוזיציה, שתתייצב מיד.