הישרדות היא שם המשחק: נתניהו מושך את הזמן

"התקווה" היא לא רק ההמנון הלאומי שלנו, אלא גם מילה שמגלמת בתוכה, על פי הפילוסוף עמנואל קאנט, את יכולתו של האדם להגשים את תכליתו המוסרית. התקווה, על פי הציווי הקטגורי שלו, מובילה לאוטונומיה, לחובה מוסרית וליכולת להתקדם באמצעות התבונה האנושית. אלא שהפעם, כל אלו שתולים תקוותם בחרדים, שיפזרו את הכנסת ויובילו לבחירות, כדאי שיישתו מים קרים. בפרשה הזאת אין מוסר ואין תבונה. רק אינטרסים.

הפערים בין העמדות של החרדים לבין אלו שמציג יו״ר ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין, עדיין מהותיים ומתרכזים ברובם בסנקציות הכלכליות. ראש הממשלה בנימין נתניהו יעשה שמיניות באוויר, כדי לתת לחרדים כמעט את מלוא תאוותם.

לראיה, בלילה בין חמישי לשישי, הוציאה לשכתו הודעה שציינה שחלה התקדמות ניכרת ושימשכו המגעים על מנת לסגור את הפערים. הכוונה לא הייתה לסגירת הפערים להחזרת החטופים, אלא במו״מ לחקיקת חוק ההשתמטות. שבע שעות ישב איתם ראש הממשלה. לא זכור לי שישב שבע שעות כדי להגיע להסכם שישחרר את החטופים.

מה בוער?

בשלב זה, נתניהו מבקש לקנות זמן. הוא מכיר את הפרוצדורה ושום דבר לא ממש בוער. גם אם הסיעות החרדיות יניחו הצעת חוק לפיזור הכנסת, הדרך ארוכה. גם הם יודעים, שזו קריאה טרומית בלבד. שגם אם ישיגו רוב, הצעת החוק תעבור לאחת הוועדות, להכנה להמשך החקיקה. בכוחה של הקואליציה לקבוע מתי ידונו בה וכמה זמן. או בקיצור, למשוך זמן עד סיום כנס הקיץ לקראת סוף יולי.

זה לא בשמיים. כי כאמור, יו״ר הקואליציה שולט בלוחות הזמנים של הדיונים בוועדות. ובינתיים, יימשכו המגעים בין הצדדים כדי לשפר עמדות ולהביא למצב שהחוק יחליק בגרונם של החרדים, ולעזאזל חיילי המילואים והסדיר.

בנוסף, לנתניהו וליתר מפלגות הקואליציה אין שום עניין שהכנסת תפוזר החודש, כי המשמעות היא שהבחירות יהיו סביב חודש אוקטובר (ועדת הבחירות חייבת שלושה חודשים כדי לקיים בחירות).

אם מפזרים ביוני, הבחירות יהיו באוקטובר. אין שום סיכוי שמפלגות הקואליציה יסכימו לקיים בחירות בסמוך לאירועי ציון שנתיים לטבח 7 באוקטובר. לכן כולם, כולל החרדים, כן רוצים למשוך זמן ולהמשיך במו״מ בצל האיומים לפיזור הכנסת וכך להשיג הטבות. ובמידה ולא תושג פריצת דרך, נתניהו כבר ידאג למנף את זה ולומר, שלא נכנע.

לכן, בסבירות גבוהה, הבחירות יתקיימו בשליש הראשון של השנה הבאה, ולפני מארס 2026. הסיבה - הממשלה חייבת להעביר, את תקציב 2026, עד 31 במארס.

התקציב צפוי לכלול גזירות קשות ואין מפלגת שלטון שחפצת חיים, שתלך לבחירות בצל תקציב שיכביד על הבוחרים. מכאן, שלאף אחד, ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר, אין כוונה לאשר תקציב. כל עניינם למשוך זמן, ואז ללכת לבחירות בתחילת 2026. בתקוה שעד אז או שיסיימו את המלחמה ויחזירו את כל החטופים או שידאגו למלחמה עצימה.

ובשולי הדברים: אבות אכלו בוסר ושיני בנים תיקהנה? הניחו לבנו של ראש הממשלה להינשא. אל תפריעו לאורחים להגיע. לעומת זאת, ובכדי להדגיש את הפער בין המציאות המדממת לבין החתונה הראוותנית על אלף מוזמניה, עמדו בשולי הדרך, שורה ארוכה, כשאתם מחזיקים ביד דגל צהוב ותמונה של החטופים ושל כ-900 החיילים שנתנו את חייהם. כל מי שיחליט להגיע לחתונה ייאלץ לעבור דרך המיצג הזה ואולי יתבייש. מחאה שקטה שחזקה פי כמה ממחאה אלימה.