‏גפני צעק על יועציו של נתניהו: ״אתם מורחים אותי״

בצל סערת חוק הפטור מגיוס, הרבנים הליטאים אומרים הבוקר (רביעי) כי אין כל התקדמות בשיחות עם יולי אדלשטיין. מנהיג 'דגל התורה', הרב דב לנדו, הכריע הבוקר והורה לחברי הכנסת של הסיעה לפעול לפיזור הכנסת. ל"ישראל היום" נודע כי גפני הרים את קולו אתמול בשיחה עם אחד מיועציו של ראש הממשלה ואמר: "אתם מורחים אותי!".

גורם ביהדות התורה תקף: "יולי אדלשטיין התנהל בכחש בחודשים האחרונים. הוא ישב עם ביבי והחרדים והציג עמדה אחת – אך אתמול שלף את השפן האמיתי שלו מהכיס: שורת צעדים דרקוניים נגד לומדי תורה. מסתנן אריתראי יקבל יותר זכויות מהם. אלה דברים שהוא מעולם לא העלה בפנינו. יולי פשוט השתמש בחרדים ככלי במאבק הפנימי שלו נגד ביבי".

בהודעה שפרסם דוברו של אדלשטיין ברשת X נכתב: "אם לגייס חרדים במציאות של מלחמה על הבית, כשאחים שלי נשחקים במילואים, כשהמשפחות שלהם קורסות וכשזוגות מתגרשים כי הן לא עומדות בעומס – זו 'נקמנות אישית' – אז אני בעד נקמה".

לאחר שחברי הכנסת החרדים עדכנו הלילה את הרב משה הלל הירש בפרטי הפגישה עם אדלשטיין, עלה בבירור כי אין כל התקדמות בחוק. בהתאם לכך, ראש הישיבה צפוי להורות על פרישה מהקואליציה בזמן הקרוב – אך מבלי להביע תמיכה בפיזור הכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להיפגש במהלך היום עם ח"כ גפני ובכירים נוספים בהנהגה החרדית בניסיון למנוע את נפילת הממשלה. בכיר בסביבתו של נתניהו אמר: "נעשה הכל כדי למנוע בחירות".

באופוזיציה, שהתעוררה באיחור, הודיעו הבוקר כי הגישו הצעת חוק לפיזור הכנסת. גם ב'יש עתיד', גם ב'ישראל ביתנו' וגם ב'העבודה' הודיעו כי יעלו את החוק להצבעה כבר בשבוע הבא. אמנם היו תקדימים שבהם חוק פיזור אושר בקריאה טרומית ואז נעצר, אך אם נתניהו יבין שהמהלך לקראת בחירות אמיתי – הוא צפוי לנסות לפרק את הממשלה בעצמו, ולקבוע מועד מוסכם לבחירות.

כעת ניתן לומר שהמשבר בין נתניהו לחרדים – אמיתי. עם זאת, יש עדיין כשבוע של מו"מ לפני שהצעת החוק לפיזור תעלה להצבעה. מרבית הגורמים החרדיים, למעט האדמו"ר מגור, מעוניינים בהסדרה ובקידום החוק – ולא בבחירות. במהלך השבוע הקרוב צפוי להתנהל מו"מ, וכל רב, חסיד וראש סיעה ינסה לפתוח צירים במקביל כדי להשיג הישגים.

עם זאת, המחלוקת הקשה סביב הדרישות של היועצת המשפטית לממשלה ושל אדלשטיין לא נפתרה. לפי עמדת היועמ"שית, גם אם הציבור החרדי יעמוד ביעדי הגיוס שנקבעו בחוק – כל מי שבחר ללמוד תורה ולקבל פטור, לא יהיה זכאי להטבות כמו הנחות בדיור או בארנונה.

הנחת המוצא שלה: החרדים הוכיחו שגם בימי מלחמה קשה, הם אינם מתגייסים. לכן, גם אם ייקבעו סנקציות למי שלא יתייצב לשירות – החרדים לא יעמדו ביעדים, כי הסנקציות העתידיות אינן מהוות תמריץ, כפי שאינן מהוות תמריץ כיום.

לכן, לפי גישתה, גם עצם ההחלטה ללמוד תורה ולקבל פטור – גם אם היא נעשית בהתאם לחוק – לא אמורה לזכות בהטבות אזרחיות ממלכתיות, כדי ליצור תמריץ ממשי לעמוד ביעדים.

הגורמים החרדיים רואים בכך דרישה דרקונית: "אנחנו מוכנים לסנקציות במקרה שלא נעמוד ביעדים, אבל לא מקבלים מצב שבו עצם הבחירה בלימוד תורה תהפוך אותנו לאזרחים סוג ב', גם אם כן עמדנו ביעדים. הלכנו כברת דרך ארוכה – אך היועמ"שית ואדלשטיין מתעקשים על דרישות שמעולם לא הוצגו, גם לא בהצעות הכי מרחיקות לכת בעבר".