מאבקם של ה"לשעברים" ושל ראש השב"כ עצמו גורם נזק אדיר לשירות הביטחון

המאבק של רונן בר נגד הממשלה ונגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ספציפית זוכה לתמיכה בקרב תומכי האופוזיציה, כפי שאפשר היה לראות על ספסלי בית המשפט העליון בדיון בעתירות נגד פיטוריו.

בעת שהאב השכול איציק בונצל התפרץ, ישבו בשורה שלפניו נועם תיבון, תמיר פרדו, יורם כהן, גיא צור, נמרוד שפר – כולם אלופים או ראשי מוסד. הם רוצים שבג"ץ יקבע בעצם קיום הדיון ולאחר מכן בפסיקה, שאין לראש הממשלה סמכות כלפי ראש השב"כ. כל החלטה חשובה בעתיד תובא לבוררות בג"ץ.

יורם כהן ורונן בר כבר החלו לממש את איומי הסחיטה של נדב ארגמן כשחשפו השבוע תקשורת אינטימית בינם לבין רה"מ - בדיוק כמו שהבטיח ארגמן. האם מדובר בעבירה על החוק? לא, זאת מעילה באמון

אלא שהמאבק המשותף של ה"לשעברים" יחד עם ראש השב"כ גורם נזק עצום לשירות הביטחון עצמו. כל ראשי השב"כ שמתאחדים בהרמת קול נגד ראש הממשלה ובעד רונן בר, משפילים את רמת האמון והאמינות של הארגון ומחדירים לתוכו בוקה ומבולקה.

האשמה היא על היועצת המשפטית ועל בג"ץ שהקפיא את הפיטורים. אבל הנה הרגע שבו רונן בר נדרש להפגין לעיני הציבור שיש לו אחריות אמיתית, והוא לא רק משמיע סיסמא מהפה אלא החוץ כי הוא מקבל אחריות על מחדל 7 באוקטובר.

קטארגייט היא פרשה שהוא והיועצת המשפטית החלו לגלגל תוך כדי גרימת נזק לקטאר עצמה ולסוג היחסים שבכל זאת מתקיימים בין ישראל לנסיכות הגז והטרור. אם היינו ציניים היינו אומרים כמו שכתב פרופסור ידוע למדעי המדינה: "החוק אומר: הממשלה רשאית (לפטר) - הפרשנות התכליתית: הממשלה לא רשאית".

ראש השב"כ אינו הרמטכ"ל

ניכר - כך על פי הצגת הדברים בידי ענר הלמן מהייעוץ המשפטי - שמנסים להשוות את מעמדו של ראש השב"כ למעמד הרמטכ"ל. זה לא דומה בכלל. עו"ד ציון עמיר אמר בפשטות: "יש מלחמה שצריך לנהל, די ב־7 באוקטובר כדי לאבד אמון ברונן בר".

יש שישאלו, למה הכיסאות הגבוהים יחד עם החלונות הגבוהים וכל השאר נלחמים כמו דובות שכולות על ראש השב"כ? במה חטא האלוף אהרון חליווה שהושלך בצדי הדרך כמו אריזה ריקה? והתשובה עצובה, מלבד המחשבה שתמיד יימצא שעיר לעזאזל כלשהו. ראש אמ"ן הוא התפקיד המודיעיני החשוב ביותר. אבל הוא לא עמדת כוח שלטונית.

כל הדיון בבג"ץ סביב רונן בר מעניק פתאום מעמד חדש, מורם, לשב"כ. אם חשבנו שבסיס הדמוקרטיה היא הכנסת כמייצגת ריבונות העם, החידוש הפעם הוא שהמשטרה החשאית היא מהות הדמוקרטיה.

יורם כהן ובר עצמו כבר החלו לממש את איומי הסחיטה של נדב ארגמן כשחשפו השבוע תקשורת אינטימית בינם לבין ראש הממשלה - בדיוק כמו שהבטיח ארגמן כשהניח את ראש הסוס במיטת המדינה. עלתה השאלה האם מדובר בעבירה על החוק. התשובה: לא. זאת מעילה באמון.