הממשלה חלשה אבל האופוזיציה אבודה

ברוכות השבות, לירי, קרינה, דניאלה ונעמה, וסליחה. סליחה שלקח כל כך הרבה זמן עד שהחזירו אתכן. על כל יום מיותר שבו הייתן בשבי חיות האדם, שחטפו אתכן מהבסיס שבו שירתֶּן אותנו, שהגנתן עלינו במצוות המדינה - שלא עשתה די כדי להחזיר אתכן קודם.

זה נכון לכל יתר 90 החטופים, חיים וחללים כאחד, האזרחים והחיילים שנמצאים עדיין שם במנהרות חמאס. בעיקר כשיש יותר מדי קולות, בקואליציה, שלא מתביישים לומר שהם נגד העסקה. נגד השלב הבא. נגד כל שלב. הם אומרים זאת ביודעם שמדובר בגזר דין מוות לנותרים מאחור.

התחושה היא שהממשלה לא מוכנה להסתכל במראה ולהודות - חמאס לא הושמד. לא מדינית, ולנוכח המראות אתמול בעת שחרור ארבע החטופות, גם לא צבאית.

נותר להתייחס אל הציבור ברצועה, שהחל ממחר והפינוי החלקי של ציר נצרים לכשיתבצע, יחל בחזרתו לצפון הרצועה. הם יראו שם את ההרס הנורא, את הבתים ההרוסים - שהרי דווח שכמעט אין בניין אחד שעומד על תילו. זה הזמן לשכנע את הציבור העזתי, לפתוח חזית הסברתית, כדי שהוא יפעל ויקיא מתוכו את חמאס לאחר שיבין את היקף הנזק שגרם להם.

במקביל, ישראל צריכה להיערך למסע הסברה בעולם. יש להניח, שעם חזרתם לצפון הרצועה יופצו סרטוני ההרס הנרחב ברצועה וינסו להטיל את כל האשמה על ישראל. שנה וארבעה חודשים מאז הטבח ובעולם כבר שכחו מי התחיל ומי טבח. זה הזמן למסע הסברה ישראלי בעולם. להזכיר מה עשה חמאס ב־7 באוקטובר 2023. מי התוקף ומי המתגונן.

הבעיה שהממשלה עסוקה במסע הסברה למשרד התחבורה ולמובילי הדרך (נהגי אוטובוסים); בהמשך המתקפה על הדמוקרטיה בשלל חוקים, כמו חוק לשכת עורכי הדין שעבר בשבוע שעבר ומצמצם את כוח הלשכה; בהמשך הרפורמה המשפטית באמצעים אחרים, בניסיון מתמשך לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנוע את מינוי יצחק עמית לנשיא העליון - לאחר שנה וחצי בלי נשיא קבוע. העיכוב נתמך במסע מתוכנן עם האשמות מסוגים שונים נגד השופט עמית, שכל סטודנט שנה ג' במשפטים יכול להדוף.

אבל על מי נלין אם האופוזיציה, בדגש על המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ, מתנהגת, איך נאמר זאת בעדינות, כאפנדיקס של הקואליציה. ותוספתן, כידוע, הוא איבר בלתי חיוני בעליל. משום מה גנץ מתעקש להתנהל בשלומיאליות פוליטית בלתי נתפסת ולחזור ולהציל את מי שהוא, כאופוזיציה, אמור לעשות כל מאמץ להחליף. בכלל זאת העלאת הצעת חוק להקמה של ועדת חקירה ממלכתית ולהתעקש לקיים עליה הצבעה, למרות שברור שאין רוב. התוצאה - אי אפשר להעלות הצעת חוק דומה במשך חצי שנה. לכך נוספו השיחות והפגישות של גנץ עם נתניהו והשמועות על חזרה לחיק הקואליציה.

כבר ציינתי בעבר, שתקומה תהיה לאופוזיציה רק אם יצליחו להתלכד סביב מועמד אחד מבין סיעות האופוזיציה לראשות ממשלה והצגת חזית מאוחדת ובלתי חדירה. או במילים אחרות, ללמוד משהו מנתניהו, שכבר הספיק לשכוח את מה שהם מסרבים ללמוד.