הדמוקרטיה ההפוכה: כשהרמטכ"ל מנהל את השר

מבקר המדינה כתב בתחילת השבוע מילים קשות. המכתב אמנם היה ממוען לרמטכ"ל, אך פומביותו חשפה טפח מהתנהלות שמשפיעה ישירות על חיי אזרחי מדינת ישראל וביטחונם. "התנהלות הצבא בהליך הביקורת משדרת 'מסר של הרתעה והפחדה' במשתמע כלפי דרגי שטח וקצינים הכפופים לפיקוד העליון. אם לא תהיה לי ברירה - אפעיל סמכויות חקירה המוקנות לי בחוק כלפי כל מבוקר שלא ישתף פעולה כראוי", כתב המבקר, לאחר שבפעולות החקירה שלו על אודות מחדל 7 באוקטובר בתוך הצבא, הופיעו פרקטיקות שלדבריו נועדו להלך אימים על המבוקרים.

שוו בנפשכם מה היה קורה אילו מבקר המדינה היה טוען שראש הממשלה או שר הביטחון מצמיד את אחד מאנשי לשכתו כדי שיקליט ויתמלל כל עדות שנותן גורם במשרד רה"מ לאנשי המבקר? על הטענה שראש לשכת ראש הממשלה ביקש להוסיף לפרוטוקול שיחה של אבי גיל עם נתניהו בשעה 6:29 הוא נלקח לחקירה באזהרה. שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר אתמול לרמטכ"ל - שעליו הוא ממונה בחוק, אגב - את המובן מאליו: עליך לשתף פעולה באופן מלא עם מבקר המדינה שבודק את אירועי 7 באוקטובר, לספק לו את החומרים הנדרשים ולאפשר את השקיפות המתבקשת.

אך שוד ושבר, הייתכן ששר הביטחון מעז לחלק לרמטכ"ל הוראות? הזדעזעו באופוזיציה שרי ביטחון ורה"מ לשעבר. אז עבורם ועבורנו תזכורת קלה מלשון החוק: "השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון", וגם: "ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון". אמנם השתרש באזורנו המנהג שלפיו הצבא מנהל את שר הביטחון, שבמקומו מנהל עבור הצבא את ענייניו אל מול הדרג המדיני. גם הרמטכ"ל המכהן הרצי הלוי, מתברר, התרגל שכך הם פני הדברים כשהשר הקודם גלנט נהג לאשר כל התנהלות מולו.

והנה הגיע השר כ"ץ שהחליט להחליט. לא מדובר בהפתעה גדולה, שכן בכל פעם שצועד גנרל לשעבר ללשכת שר הביטחון - באופן אוטומטי הצבא מנהל אותו, והפוך - אזרח, או מי שעברו מספיק שנים מאז שירותו הצבאי, מצליח לראות את החוליים שצריכים טיפול ולהצביע עליהם. היה זה ליברמן שדרש לטפל ביד קשה בחמאס לעומת גנץ, ועמיר פרץ שספג גינויים וגיחוכים עד בלי די בזמן שהוא זה שהביא לחיינו את מערכת כיפת ברזל. תמיד היו אלה אנשי החוץ שידעו לאתגר את המערכת. וכן, אחרי 7 באוקטובר המטכ"ל צריך בדיוק את זה. לא עוד גנרל בדימוס שיאמר הן לכל, אלא מין ישראל כ"ץ שלא נבהל מהדרגות ואומר את הברור מאליו: את הדלפת הסרטון מתימן צריך לחקור ואת מחדל אותו יום ארור צריך לבאר.

כשדובר צה"ל מגיב בשם הצבא לביקורת עניינית של השר הממונה על הצבא ועל הרמטכ"ל, הוא לוקח משאב ציבורי, את הילדים והילדות של כולנו, ומגיב בשמם לסוגיה שבין דרג נבחר לממונה. זה ככה פשוט; ואכן הגרי, שזכויות רבות לו לאורך המלחמה, חטא לתפקידו גם בפעם הזו. הביקורת על ישראל כ"ץ על ידי הציבור, אגב, נשמעת כל העת: איך יעצב את חוק הגיוס, מדוע אינו דוחף באותו הלהט גם לביקורת על הדרג המדיני, וכן הלאה. ככה נראית הפירמידה, תזכורת למי שרוממות הדמוקרטיה בפיהם אך פרקטיקה אין: הציבור מבקר את הדרג הפוליטי הנבחר, הדרג הנבחר מבקר וממנה את הדרג הממונה, וכן, אפילו את הרמטכ"ל.

ועוד תזכורת לכ"ץ ולהלוי כאחד: אתם עובדים באותו בניין, כך מספרת האגדה. יש שיחות שיכולות להתקיים בארבע עיניים. אופנת הכתישה הפומבית בסמוך למהדורות לא מוסיפה לעם שכאביו עמוקים ודאגותיו מרובות. חיילים עוד נופלים בשדה הקרב שאתם מנהלים. הניחו.