מתיחות בין הרמטכ"ל למזכיר של נתניהו: משולש היחסים בצמרת הביטחונית

מאז אמצע חודש מאי האחרון קיים רומן בין הרמטכ"ל הרצי הלוי לבין רה"מ נתניהו. לא מדובר כמובן ברומן רומנטי אלא ברומן מסוג אחר. אלוף רומן גופמן. המזכיר הצבאי של נתניהו שהחליף בתפקידו את המזכיר הצבאי הקודם האלוף אבי גיל.

גופמן הוא לא קצין רגיל במטכ"ל. הוא נחשב לאאוטסיידר לקליקה של הקצונה הבכירה. לא בון טון. לרוב חושב אחרת. הרמטכ"ל, לכתחילה, ממש לא רצה אותו כמזכיר צבאי של ראש הממשלה. הלוי כבר הודיע כי גופמן יישאר תא"ל וימונה לראש חטיבת השילוח באגף התכנון, אך נתניהו ביקש את גופמן, שהיה באשכול המינויים. הרמטכ"ל לא התנגד אף שכאמור גופמן היה הדמות שהוא הכי פחות רצה שימונה מבין שאר המועמדים.

מקורות בדרג המדיני והצבאי מספרים כי בין הרמטכ"ל למזכירו הצבאי של ראש הממשלה שוררת מתיחות מאז המינוי. הלוי סבור כי גופמן צריך לזכור שהוא נציג צה"ל בלשכת ראש הממשלה ולא נציגו של נתניהו בצה"ל, דברים ברוח זאת שמעו כמה נציגים בצה"ל מפי הרמטכ"ל.

בעוד הרמטכ"ל לא מרוצה, נתניהו פורח. אולי דווקא בגלל זה. החילוף בין אבי גיל לרומן גופמן נחשב קו פרשת המים מבחינת נתניהו ולשכת ראש הממשלה. גיל תויג על ידי אנשי נתניהו כאדם של בנט ולפיד.

משפחת השלטון ומקורביה מיתגו והעיפו עובדי לשכה ונהגים במשרד רה"מ שכל חטאם היה עבודה בלשכה ובמשרד גם בתקופת בנט ולפיד. שומו שמיים. גם אבי גיל, כאמור, הואשם בחטא דומה על ידי נתניהו וסביבתו. גיל היה זה שהתלונן ליועמ"שית על בקשת ראש הסגל של נתניהו לשנות את פרוטוקול השיחה בין נתניהו לגיל בבוקר 7 באוקטובר. בקיצור לא נאמן.

אצל גופמן המצב הוא אחר לגמרי. נתניהו רואה בו דמות נאמנה מאוד, ולפי מקורות, כיום הוא הדמות המשפיעה ביותר עליו מבחינה ביטחונית. לפני שבועיים ראש הממשלה שלח אותו לנסיעה מדינית לרוסיה בנושא עסקת החטופים והאירועים בסוריה.

גופמן לא מעט פעמים מביע עמדות מנוגדות לרמטכ"ל ונוטע ביטחון בנתניהו לעשות דברים אחרת. דוגמה מרכזית לכך היא נושא חלוקת הסיוע ההומניטרי. פרשננו הצבאי יואב לימור חשף באפריל, סמוך לכניסתו של גופמן לתפקיד, כי האחרון כתב מסמך שבו הוא מביע תמיכה בממשל צבאי ובכך שצה"ל יישאר לשלוט בעזה ובאוכלוסייה בסיום המלחמה.

הרמטכ"ל התנגד זמן רב להשתלטות צה"ל על החלוקה בנימוקים שונים של היבטי כוח אדם, חשש מפתח לממשל צבאי ועוד. גופמן תומך נלהב של המהלך והיה בין הגורמים שדחפו את נתניהו לכך שישראל חייבת לשלוט בסיוע. בשבועות האחרונים מקודמת ביתר שאת התוכנית להכניס לצפון הרצועה חברה אמריקנית שתקבל אחריות אזרחית שם. הוקמה ועדת משנה בקבינט שתקדם זאת. נמצאה גם קרן בינלאומית זרה שתממן את הפרויקט כדי שהוא לא ייחשב בעיני העולם כזרוע הארוכה של צה"ל.

מקורות מדיניים מספרים כי גם בחזית הצפונית היתה לגופמן השפעה משמעותית על נתניהו. גופמן דחף את נתניהו לעבור לתמרון קרקעי בדרום לבנון, סייר איתו בגבול והראה לו את תשתיות חיזבאללה צמודות הגדר.

"הוא ממש נטע בו ביטחון בזמן שהרמטכ"ל ובכירי צה"ל גם שיקפו לא מעט סיכונים". בממשלה עד היום מכנים את התמרון בצפון "מבצע חרב גדעון". לדבריהם, לאורך זמן רב הצמרת הביטחונית, כולל הרמטכ"ל, גלנט ונתניהו, רצו הסדרה בצפון ולא מלחמה - בין היתר, בגלל מגבלות חימושים.

בתקופה שנתניהו המתין עם פיטורי גלנט לטובת הכנסת סער לממשלה, במערכת הביטחון הבינו כי נתניהו מנסה לתפור סיפור שלפיו הסיבה לפיטורים היא מחלוקת על חוסר התקפיות בצפון - אז הם הביעו יותר תמיכה במהלכים התקפיים. במערכת הביטחון כמובן מכחישים כי זו הסיבה.

לצד ההשפעה הרבה על נתניהו, מקורות בקבינט מעידים כי גופמן גם נמצא בקשר הדוק גם עם סמוטריץ' ואף תדרך לא מעט באופן אישי את בן גביר. בטח בתור אחד שתומך בממשל צבאי, נראה כי גופמן רואה לא מעט נושאים עין בעין עם שרי הקבינט, בניגוד לבכירים אחרים בצה"ל.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בין הרמטכ"ל למזכ"צ רה"מ מתקיימים יחסים מקצועיים ותקינים. מעבר לזה לא נרחיב על יחסי עבודה עם קצינים בתקשורת".

גורמים בלשכת רה״מ אומרים כי היחסים בין הרמטכ״ל לבין המזכיר הצבאי של רה״מ - תקינים.