גב "מלא מלא": לוין מצפה לתמיכה מפלגתית במו"מ מול השופטים

ליריב לוין יש לא מעט טיעונים טובים במגרש המשפטי: הוא ניהל הידברות עם השופטים, הציע את השופט אלרון ונדחה, ביקש לעשות "דיל" שירצה את שני הצדדים עם מינוי השופט עמית לנשיא בתמורה לשני מינויים שלו (בקשי וביטון) והציע שמות אחרים (השופטים ויניצקי וסלע). גם טענת ניגוד עניינים של השופטים הדנים במינויים של עצמם דורשת עיון.

אבל יריב לוין צריך לבוא בטענות לקואליציה שלו, ובעיקר לחברי מפלגתו. לוין הגיע למשא ומתן עם השופטים ללא כדורים בקנה. בלי יכולת לאיים. לא מעט ח"כים בליכוד - איך לומר בעדינות - לא התייצבו מאחוריו "מלא מלא": גלנט, אדלשטיין, גמליאל, ביטן ודלל "עשו קולות" שמבהירים כי לא יהיו איתו באש ובמים בסוגיה המשפטית. השופטים ידעו שחקיקה הקשורה למינויים לא תעבור, ולוין נשאר עם סירוב השופטים בלי יכולת לעשות דבר.

האמת היא שבחודשים האחרונים התקיים שיח בין לוין לכמה מהשמות שהוזכרו כאן. לוין הפציר בהם ואמר שהוא מבין התנגדות לחקיקה בעניין מינוי שופטים, אף שלדעתו זו טעות. הוא מבקש מהם כי במקרה שהשופטים יתעקשו או לא יתפשרו הם יודיעו שישנו את עמדתם ויהיו בעד חקיקה. המאמצים היו לשווא. אף אחד מהם לא מעוניין להכניס את ראשו לקלחת משפטית. חלקם אפילו טענו נגד לוין – "לא התייעצת איתנו בפעם הראשונה והבאת עלינו מהומה, גם עכשיו אתה מבקש שנעמוד לצידך בלי להביא לדיון בסיעה? בלי לשמוע את עמדתנו?!"

נתניהו אמנם מנוע מלעסוק בסוגיית מינוי שופטים ואין לו עניין לעשות זאת באמצע מלחמה, אבל עמדתו בסוגיה לא רחוקה מעמדתו של לוין. לוין ומשנתו המשפטית צוברת כוח בליכוד, ואף אחד לא יופתע אם המתנגדים ללוין ימצאו את עצמם יורדים כמה מקומות בפריימריז הבאים.