כמו פיל בחנות חרסינה - בן גביר מסכן את ביטחון ישראל

מאז היבחרו לתפקיד השר לביטחון לאומי וכחבר הקבינט, כל מה שנוגע באיתמר בן גביר ברמה המקומית, הלאומית והבינלאומית - מוכיח שהוא סובל מבוחן מציאות עקום.

בשם הרייטינג והרצון להיחשף בתקשורת, אין לו מעצורים וגבולות. מטרתו היא למקסם כוח ושליטה וכל האמצעים כשרים מבחינתו. כמו פיל בחנות חרסינה, בן גביר עסוק מבוקר עד ליל בסריקת השטח ובאיכון מטרותיו. אצבעותיו תמיד "על ההדק", והמקלדת שלו יורה לכל הכיוונים. מבחינתו, גם ביטחון המדינה יכול ללכת לעזאזל - העיקר שהוא ייצא גדול בעיני עדר מצביעיו וללא פגע.

לא מעט אנשים שעבדו ועובדים איתו, בין אם באופן ישיר או עקיף, בין שהם אזרחים ובין שהם לובשי מדים - חוו את יכולותיו לזהות מטרה ולפגוע בה. רוב האזרחים עזבו. לובשי המדים, עד כמה שזה נשמע מביך, הולכים בחודשים האחרונים על קצות האצבעות. פעם יעד החיצים שלו הם החטופים, בפעם אחרת היעד הוא ראש הממשלה, פעם אלו הם חברי הקבינט המצומצם, פעם ראש השב"כ, פעם זה הרמטכ"ל, פעם אלוף פיקוד מרכז, פעם נפגעת נציבת שב"ס לשעבר, פעם זה גלנט, פעם זה גנץ, פעם זו היועמ"שית ופעם זה מפכ"ל המשטרה.

אף אחד אינו חסין אש מבחינתו, ובמציאות שבה הבייס הפוליטי שלו צמא לכוח ולעוד כוח, לעוד אמירה, לעוד שנאה ועוד אסקלציה - בן גביר מספק להם את הסחורה גם במחיר פגיעה בביטחון הלאומי. העובדות אינן משנות מבחינתו. מה שמשנה זו הכותרת והספין שיציג את נתניהו ושותפיו כ"דרדלה" - לעומת ימין חזק עם בן גביר בראשו.

אף אחד אינו חסין אש מבחינתו

ברמה הטקטית בן גביר צודק. במציאות המזרח־תיכונית מדברים ומבינים רק כוח. אבל צריך גם שכל כדי לדעת לשתוק כשצריך ולתמרן. כשהוא היה מחוץ לממשלה, אפשר אולי היה לחפף גם אם התנהלותו היתה מעצבנת. אבל כחבר בה - אין ספק שהציפייה ממנו היא להפסיק לירות בנגמ"ש. אפשר היה לחשוב שהוא יתבגר ויפסיק עם הטריקים ועם השטיקים, אבל בן גביר לוקח את כל ה"קונצים" של נתניהו, מעלה אותם רמה, ומשתמש בהם בלי בושה גם נגדו. ביבי 0.2. זה עוד עלול לעבוד לו.

בן גביר צריך להבין שמלחמות נגד טרור ומדינות שעוסקות בטרור אינן מתנהלות בזבנג וגמרנו, בטח לא בתקופה שבה ישראל נלחמת בכמה חזיתות, ובמקום מסתור ברצועה מוחזקים בתת־תנאים, ערב חג הפסח, 133 חטופים. ואם הוא לא מבין את זה - צריך להכריח אותו.

לכן, כשהוא חוזר וטוען ש"בעל הבית צריך להשתגע" - יש להקשיב לו. הגיע הזמן, אדוני ראש הממשלה, שגם אתה תקשיב לדברים. קרא אותו לסדר ותעמיד אותו פעם אחת ולתמיד במקום. אל תצא גם הפעם "דרדלה".